צמד הפרצים במוקד: כוכבי ליגת העל משנים תפקיד לקראת אוסטריה

הנבחרת תעלה הערב (חמישי, 21:45) בלינץ למשחק פתיחת הקמפיין מול אוסטריה, אבל עיני אוהדי ליגת העל נשואות בעיקר לשני שמות שמגדירים את הסיפור: דור פרץ ממכבי תל אביב ואליאל פרץ מהפועל באר שבע. שניהם שחקני מפתח בקבוצותיהם בליגת העל, ובעוד שבמסגרות המקומיות קיבלו חופש התקפי ותפקידי מפתח בשליש האחרון, אצל רן בן שמעון הם מתבקשים לשנות עמדה ולספק איזון במרכז המגרש של הנבחרת. זהו אתגר טקטי ומנטלי עבור “חבורת פרץ” – מבחן התאמה מהיר שמשמעותו תורגש היטב גם דרך הפריזמה של ליגת העל.

הדרמה של היממה האחרונה – פציעתו של מוחמד אבו פאני באימון המסכם – מאיימת לצמצם עוד יותר את עומק הקישור של בן שמעון. אם קשרה של הכוכב האדום בלגרד לא ידווח על שיפור ויוכל להיכלל בסגל הפעיל, ירין לוי יישאר כאופציית הקישור היחידה מהספסל, מצב שמחדד את האחריות המוגברת של שני הפרצים. לכך מצטרפת העובדה שבקיץ הזה בן שמעון זימן לסגל גם את גבי קניקובסקי, איתן אזולאי ועומרי גנדלמן, אך כל אחד מסיבותיו נעדר: קניקובסקי חוגג בחתונת אחיו, אזולאי נישא אתמול, וגנדלמן סוחב פציעה קלה ואינו מתאמן – כך שהכוח המרכזי שנותר בקישור תלוי בשניים שבדרך כלל אינם מתופקדים בעמדה המדויקת בה יוצבו הערב.

אליאל פרץ רגיל בהפועל באר שבע לפעול בחלק הקדמי יותר של הקישור – קרוב לרחבה, משתף פעולה עם הקו הקדמי ולוקח חלק בהנעת הכדור המסוכנת בשליש האחרון. במועדון ממלא את עמדת הקשר האחורי לוקאס ונטורה, ואליאל מקבל חופש יחסי כדי להצטרף לעומק ולחפש את המסירה החדה. הערב, מנגד, יידרש אליאל לשמש כעוגן אחורי – תפקיד שאמנם כבר מילא בכמה הופעות קודמות בנבחרת, אך מחייב אותו להחליף אוריינטציה: פחות יציאות מוקדמות, יותר סגירות לקו מסירה, ריכוז תמידי בריבאונד הגנתי ועמדת מוצא נמוכה שתמנע מתפרצות של היריבה. זהו שינוי דק אך מהותי, שמדד ההצלחה בו יגיע בנתונים הקטנים – חילוצי כדור באזור האמצע, מניעת פריצות לעומק והחלטה מתי לשבור קדימה ומתי להישאר מאחור.

לצידו יפתח דור פרץ – מלך שערי ליגת העל – שבשנים האחרונות שינה תפקיד במכבי תל אביב ואף הוצב לפרקים כחלוץ או ככוח התקפי נוסף לצד החלוץ, תפקיד שהוא מבצע גם כעת אצל קני מילר. בנבחרת הוא מתבקש לחזור לעמדה אחורית יותר, קרובה יותר לדמותו המקורית בקישור המרכזי של הצהובים. עבור דור, האתגר אינו רק טקטי אלא גם תודעתי: לצמצם נטייה טבעית לפריצות מהקו השני לטובת אחריות על צפיפות במרכז, ניצחון במאבקי אוויר בכדורים החוזרים וניהול קצב התקפות מעבר קצרות ואפקטיביות. אם יידע לשלב בחוכמה בין הנוכחות הפיזית שלו לבין מסירות השבירה קדימה – הנבחרת תרוויח “שש וחצי” מודולרי שמכסה שטחים וגם מאיים כאשר מתאפשר.

בין שני הפרצים ייקבע גם האיזון: מי נשאר ומי יוצא, מי סוגר קו ראשון מול הפליימייקר האוסטרי ומי מלווה את המגינים בהתקפת מעבר. עבור אוהדי ליגת העל זו הזדמנות נדירה לראות איך שני שחקנים שמצטיינים במועדוניהם כשהם משוחררים יחסית למשימות התקפיות, מתורגמים למכונה לאומית מאורגנת שאמורה קודם כל להעמיד יסוד הגנתי יציב. ההיסטוריה הקרובה מזהירה – 21 שערי חובה בקמפיין המונדיאל הקודם, בין היתר בגלל תבוסות כואבות לנורבגיה ולאיטליה – ולפיכך משמעת טקטית ודיוק בעבודת הקישור האחורי הם מפתח הערב.

על רקע זה, יש גם קווי מתאר מעודדים מהליגה: גיא מזרחי, המגן הימני של הפועל באר שבע, קפץ מדרגה בעיני בן שמעון בעקבות קיץ מוצלח באירופה והפגין רציפות ואגרסיביות נכונה. אלי דסה עדיין בתמונה, ובצוות האימון סבורים שהיעדר דקות קבוצה לא ישפיע כשיופקד על האגף – אולי כבר ביום ראשון מול אירלנד – אך לעת עתה, מזרחי הרוויח אמון. בעמדת השוער, השיח שהיה שנים סביב “מי יפתח” התפוגג: דניאל פרץ מגיע כמי שהוא שוער הרכב בבאיירן מינכן, וכעת גם בנבחרת אין עוררין על מקומו.

כשמנפים את כלל המשתנים – פציעות, היעדרויות נקודתיות והיעדר עומק בספסל לעמדות הקישור – מתחדד עוד יותר עומס האחריות על צמד הפרצים. אצל אליאל, זה ביכולת להחזיק את האמצע מתחת לקו הכדור, לקרוא את המגרש ולהחליט מתי לדרוך על הכדור ומתי לשחרר בנגיעה. אצל דור, זה בבחירת העיתוי להצטרפות מקו שני מבלי לחשוף את הציר האחורי, ובנכונות לבצע את “העבודה השחורה” – חילוצים, סגירת קווי מסירה והכוונת הלחץ הראשוני. אם ימצאו את הסנכרון ביניהם, הנבחרת תרוויח מנוע כפול שמכיל גם סיבולת וגם איום קדימה, והליגה תרוויח הוכחה נוספת לרב-גוניות של שניים מהכוכבים הבולטים שלה.

מנקודת מבט ליגתית, יש כאן גם ערך מוסף: האדפטציה של אליאל לעמדה 6 מבליטה את עומק הסגל של הפועל באר שבע והיכולת לייצר שחקן רב-תכליתי סביב לוקאס ונטורה; השינוי אצל דור מדגיש את הרב-גוניות שמכבי תל אביב קיבלה העונה – שחקן שמסוגל לנוע בין קווי הקישור וההתקפה לפי צורך. כל זה ייבחן הערב בסביבה עוינת, אצטדיון מלא וקצב גבוה של אוסטריה. עבור הכדורגל הישראלי בכלל וליגת העל בפרט, זהו מבדק איכות: עד כמה הכוכבים המקומיים יודעים להמיר דומיננטיות בליגה לביצוע מאוזן, מדויק ואחראי על הבמה הלאומית.

בסופו של דבר, בעוד הסגל המקוצר בקישור מצמצם את מרחב התמרון של בן שמעון, הוא גם מפקס את תשומת הלב לשאלת המפתח: האם צמד הפרצים – כל אחד על מורשתו בליגת העל – יצליחו להניח יסודות יציבים במרכז ולתת לישראל סיכוי ממשי לתוצאה חיובית בפתיחה? התשובה לשאלה הזו תספר לא רק את סיפור הערב בלינץ, אלא גם את סיפור תפקידם של כוכבי הליגה בתוך מבנה נבחרת שמחפש זהות חדשה ושקט הגנתי.