המסע נפתח באיסלנד: האם הפועל ב"ש תשבור את המחסום ותעפיל ליגת האלופות?

עונת 2026/27 עוד בתחילתה, אבל בהפועל באר שבע כבר מרגישים שהכול קורה נגדם. חלון קיץ שנבחן בזכוכית מגדלת, טענות על חיזוק חלקי, והאפשרות שקינגס קאנגווה יימכר לא.א.ק אתונה – כל אלו מלווים אלופה שרוצה להמריא שוב באירופה. לתוך התמונה הזו נוספו הפסד 3:1 למכבי תל אביב באלוף האלופים והעובדה שקבוצות ישראליות עדיין מנועות מאירוח ביתי במפעלים האירופיים. הערב (שלישי, 22:00) באיסלנד, מול ויקינגור ובאווירה לא פשוטה, תצא ב"ש למסע שמטרתו הגדולה ברורה: העפלה היסטורית לשלב הבתים של ליגת האלופות – לראשונה בתולדות המועדון.

למרות הקושי, התקווה נשענת גם על זיכרון ההצלחות: כשב"ש התקרבה בעבר לחלום, זה קרה בזכות קבוצה ממושמעת, קהל תומך ומאמן שהצליח לצמצם פערים על הנייר. בקמפיין 2016/17, הראשון של המועדון במוקדמות ליגת האלופות תחת ברק בכר, זה התחיל מול שריף טירספול: 2:3 דרמטי בטרנר משערי ג'ון אוגו, אליניב ברדה ומהראן ראדי (בפנדל בדקה ה-90), ו-0:0 בחוץ שסידרו מפגש עם אולימפיאקוס. ביוון הושג 0:0 מרשים, ובגומלין בטרנר שיר צדק כבש בדקה ה-79 והפך את האצטדיון למבצר אירופי מפחיד. בפלייאוף חיכתה סלטיק; 5:2 קשה בסקוטלנד צומצם ל-2:0 בטרנר משערים של בן שהר ואובידיו הובאן, אך הפנדל שהוחמץ מוקדם עיכב את המהפך. ב"ש אמנם נעצרה צעד מהחלום, אבל יצאה לקמפיין ליגה אירופית מזהיר שכלל דאבל על אינטר ותוצאות תיקו מול סאות'המפטון, עד להדחה מול בשיקטאש בשלב הנוקאאוט.

עונה לאחר מכן (2017/18) הגיעה האלופה לשיא ביטחון. הונבד הובסה בצמד משחקים (1:2 בטרנר ו-2:3 בחוץ), ובסיבוב השלישי שוב נראה טרנר כמו תיבת תהודה אירופית עם 0:2 על לודוגורץ משערי טוני וואקמה ומיכאל אוחנה. בגומלין בבולגריה היריבה נהנתה מרצף איכותי, אך שער חוץ של מוחמד גדיר בדקה ה-61 החזיק את ב"ש בחיים והעלה אותה לפלייאוף שני ברציפות. שם חיכתה מאריבור – יריבה שנראתה עבירה יותר מסלטיק – אך הפסד 1:0 בגומלין אחרי 1:2 בטרנר חתך את החבל בדיוק לפני הפסגה.

הניסיון השלישי הרצוף (2018/19) כבר נצרב כטראומה. אחרי ניצחונות נאים על פלורה טאלין (1:4 באסטוניה ו-1:3 בטרנר), הגיעה מפלה 5:0 במקסימיר מול דינמו זאגרב, משחק שבו הכול קרס – כולל הופעת בכורה אומללה לשוער יאניס אנסטיס. 2:2 בטרנר היה לפרוטוקול בלבד, ובהמשך הגיע גם הפסד לאפואל ניקוסיה בליגה האירופית. בדיעבד, יש מי שמסמנים את אותו ערב בזאגרב כנקודת מפנה של ירידה מתמשכת שהסתיימה רק בעונה שעברה.

אל נקודת הזינוק הנוכחית מגיעה ב"ש אחרת – בלי הביתיות בטרנר, מרכיב שהיה בעבר נכס אסטרטגי של ממש. האצטדיון שהפך לסמל של עוצמה אירופית, עם רצף מרשים כמעט ללא הפסדים, נותר הקיץ מחוץ למשחק בשל האיסור הכללי על אירוח בישראל. המשמעות: כל מקדמה תצטרך להיבנות בחוץ, וכל מסגרת ביטחון מנטלית תגיע מתוך החדר הלבשה ולא מהיציעים. זהו שינוי פרדיגמה מובהק ביחס לקמפיינים שבהם היד הייתה על הדופק דווקא בבית.

בזירה המקצועית, המאמן רן קוז'וק מגיע למשחק עם מוניטין של מאמן שמכין קבוצות טוב למפגשי נוקאאוט. הוא יצטרך לתרגם זאת לניהול עומסים מוקדם בעונה, לשמירה על איזון בין קו הגנה ממושמע לבין יציאה מדורגת קדימה, ולבחירה נכונה של נקודות לחץ מול יריבה שמרגישה נוח במגרש הביתי והקפוא שלה. על רקע הדיבורים על מכירת קאנגווה והביקורת על עומק הסגל, השקט הטקטי של ב"ש והיכולת שלה להכתיב קצב יכריעו אם יימנעו ממשחק רדיפה.

היריבה, ויקינגור, אולי לא נחשבת לשם נוצץ כמו אולימפיאקוס או סלטיק, אך היא מציבה אתגר מסוג אחר: קבוצה יעילה, ממושמעת, עם ביטחון במגרש ביתי ותנאי מזג אוויר וסינתטי שאינם טריוויאליים. ניסיון העבר מלמד שבמשחקי חוץ מוקדמים, ב"ש ידעה להתגונן חכם ולהכות בזמן – בדיוק כפי שעשתה ביוון ובטירספול בעונת 2016/17. כדי לשחזר את הדפוס הזה, חשוב להימנע מספיגה מוקדמת, להרוויח כדורים נייחים מסוכנים ולמצוא את הרגעים שבהם הקווים של היריבה מתארכים.

מעבר לשאלה הטקטית, יש כאן גם רובד מנטלי: אלופה ישראלית שמנסה לעבור הילוך ראשון באירופה תחת אווירה עוינת, ומול עיניים אירופיות בוחנות. עבור המועדון, עצם חזרה למוקדמות ליגת האלופות היא סימן להבראה מקצועית; עבור האוהדים, זו הזדמנות לסגור מעגל מול שנים שהחטיאו את החלום בדיוק לפני השער. העפלה לשלב הבתים תהפוך את ב"ש לקבוצה הישראלית הרביעית אי פעם שמגיעה לשם – הישג שמציב יעד היסטורי לנגד עיניו של המועדון.

ובינתיים, המשימה מיידית ופשוטה בהגדרתה: לעבור שלב ולהבטיח עונה אירופית ארוכה אחרי הפסקה של ארבע שנים. אם קוז'וק ושחקניו יצליחו להנדס תוצאה חכמה באיסלנד, לייצב סגל amid רעשי רקע ולהכניס את עצמם לקצב אירופי מוקדם, הדרך תישאר פתוחה לחלום גדול בהרבה. ערב שלישי, 22:00, איסלנד – מכאן זה מתחיל.