מכבי תל אביב מחוץ לאירופה כבר באוגוסט: קיץ מבולגן, ביקורת מכל הכיוונים

לראשונה מאז 2022, מכבי תל אביב מסיימת את הקיץ האירופי כבר באוגוסט. ה-1:1 מול פ.צ. לוגאנו בבטומי חתם הדחה גם מהפלייאוף של הקונפרנס ליג, והפך את הקיץ הנוכחי לאחד המתסכלים בתקופת מיץ' גולדהאר כבעלי המועדון. אחרי ה-0:3 הכואב לצסק"א סופיה בבית המאולתר בגאורגיה במסגרת מוקדמות הליגה האירופית, הצהובים קיבלו הזדמנות לתקן – אך גם אותה החמיצו.

המשחק מול לוגאנו התגלגל בדיוק לתסריט שמכבי תל אביב קיוותה לו: היריבה נותרה בעשרה שחקנים, דור פרץ דייק מהנקודה הלבנה והחזיר את התקווה כשהמעמד בשני המפגשים הושווה. זה היה הרגע שבו הצהובים יכלו לגרור את ההתמודדות להארכה ואולי לנצל 30 דקות נוספות ביתרון מספרי כדי להשלים מהפך ולהבטיח מקום בשלב הבתים של המפעל השלישי בחשיבותו. אלא שהתקפת מעבר אחת, בה נועם בן הרוש החליק ומוחמד עלי קמארה ביצע פעולה הגנתית לא מדויקת, פתחה דלת לדרק מוקאנדה, חלוץ לוגאנו, להשוות. מכאן ועד הסיום היו למכבי דקות ושנית הזדמנויות, אבל החדות לא הופיעה – וההדחה הייתה בלתי נמנעת.

מעבר לכדור שהתגלגל על הדשא, המסר במכבי תל אביב ברור: אין חסינים. האצבע המאשימה מופנית לכל שכבות המערכת – ממיץ' גולדהאר, דרך ההנהלה בראשות ג'ק אנגלידיס וסטיבן ונהרן, הצוות המקצועי של קני מילר ועד לשחקנים עצמם. בקיץ כל כך מבולגן, עם סגל שחסר זרים משמעותיים וחיזוק שנחת מאוחר או כלל לא הגיע, ההכנה לקמפיין האירופי הייתה רחוקה מלהספיק. תחושת הפספוס גדולה שבעתיים משום שהמפגש מול לוגאנו, במיוחד לאחר הכרטיס האדום לשווייצרים והיתרון מפנדל, נסלל בדיוק אל התסריט שמכבי הייתה צריכה כדי להציל את הקיץ – ובכל זאת זה לא קרה.

ה-0:3 לצסק"א סופיה בבית ה"מאולתר" בגאורגיה היה איתות מוקדם לכך שהקבוצה לא מוכנה. זה לא משחק של נפילה חד-פעמית אלא סימפטום למבנה קיץ רופף: תכנון מאוחר, סגל קצר בעמדות מפתח, והנחות יסוד שמישהו אחר יסדר בדרך. מול לוגאנו התגלמו כל הבעיות: קבלת החלטות לא טובה ברגעי מבחן, חוסר ריכוז בדקות שאחרי שער זכות, וקושי להכתיב קצב גבוה כשהיריבה נסוגה ומצטופפת עם עשרה שחקנים בלבד.

יש מי שמנסים לנחם ולומר שאי-העפלה לאירופה תאפשר למכבי להתמקד בליגה בלבד. בפועל, במבנה הסגל העדכני – ועל אחת כמה וכמה עם עומק מצומצם ושילוב מאוחר של זרים – גם המטרה המקומית הגבוהה ביותר תהיה מאתגרת. שני זרים שיגיעו עכשיו, ואפילו חזרתו האפשרית של גבי קניקובסקי, עלולים להיות תוספות חשובות אך מאוחרות. העונה הקודמת והקודמת-לה הוכיחו שאפשר לתקן תוך כדי תנועה ולהגיע לשלב בתים אירופי, אבל הפעם למכבי תל אביב נגמר המזל – וגם האשראי הציבורי.

מנקודת מבט ניהולית, האתגר הדחוף הוא להחזיר סדר ויציבות: לקבע עקרונות סגל ברורים, לקבל החלטות מהירות ומדויקות בחלון, ולייצר היררכיה מקצועית שתשדר ביטחון לשחקנים. אצל קני מילר, השאלות נוגעות בעיקר ליכולת להעמיד קבוצה מחוברת ולזהות בזמן אמת את התיקונים הנדרשים – האם יימצא האיזון בין שימור שלד מקומי לבין הזרקות איכות נקודתיות, והאם ניתן יהיה להשיב את הקשיחות ההגנתית שאפיינה את הקבוצה בתקופות מוצלחות.

על הדשא, מכבי תל אביב תצטרך לשפר מהירות תנועה בין הקווים, לחדד קבלת החלטות בשליש האחרון ולהעלות רמת אחריות אישית במצבי מעבר – נקודות שעלו שוב ושוב בשבועות האחרונים. דור פרץ לקח מנהיגות ברגע האמת עם פנדל מדויק, אך זה לא הספיק. נועם בן הרוש ומוחמד עלי קמארה יחפשו לעצמם תיקון מהיר בליגה, והקבוצה כולה תיאלץ להפנות כעת את מלוא האנרגיה לפתיחת העונה המקומית.

בסופו של דבר, מחזיקת הגביע לא אמורה להכין כך קיץ אירופי. מועדון בסדר גודל של מכבי תל אביב – עם שאיפות קבועות לשלב בתים ועם סטנדרט של תארים – לא יכול להרשות לעצמו עוד קיץ של אילתורים. ההדחה מלוגאנו היא לא רק תוצאה; היא מראה. כעת במכבי יצטרכו להחליט אם זו נקודת שבירה – או נקודת מפנה. חלון ההעברות עדיין פתוח, הזמן מתקצר, והלחץ מהיציעים כבר כאן. ההמשך יהיה מבחן אופי למערכת כולה – מהבעלים ועד אחרון השחקנים.