הסאגה נמשכת: אל־סוויחלי הציגה את לאמק בנדה – עם טעות מביכה; מכבי פתח תקווה עוקבת בשל סעיף מכירה עתידית

לאמק בנדה, הקיצוני הזמבי ואקס מכבי פתח תקווה ומכבי נתניה, ממשיך לעמוד במרכז אחת הסיפות המסקרנות של קיץ ההעברות. לאחר שלא שב לאיטליה בתום החופשה ונעדר מאימוני לצ׳ה במשך שבועות ספורים, הוא נראה במחנה האימונים של אל־סוויחלי הלובית, צעד שהוביל להתכתשות מנהלית בין הצדדים ולהתערבות גורמי הכדורגל הבינלאומיים.

בזמן שלצ׳ה הדגישה כי לשחקן חוזה תקף עד יוני 2027 ופנתה רשמית לפיפ״א ולהתאחדות האיטלקית כדי לעצור כל ניסיון לרשמו בקבוצה אחרת, אל־סוויחלי בחרה להגביר את הלהבות. המועדון מלוב פרסם סרטון הצגה עוקצני, ששילב קטעים מהתקשורת האיטלקית ששאלה "איפה הוא?" לצד רמיזות על ה״היעלמות" של בנדה, אך הסתבך בפדיחה לא קטנה: במקום לצ׳ה מדרום איטליה, שולבו בסרטון תמונות של לצ׳קו – עיר ומועדון שונים לחלוטין. כך הפכה העקיצה לחרב פיפיות שהבליטה את המתח בין הצדדים, וגם את חוסר הדיוק של האלופה הלובית בהצגת ״הרכש החדש״.

על פי דיווחים, אל־סוויחלי הציעה לבנדה חוזה לשנתיים עם שכר המוערך בכ-1.6 מיליון יורו לעונה. עם זאת, יש פער תהומי בין הצגה תקשורתית לבין מעבר רשמי: לצ׳ה עומדת על זכויותיה החוזיות וטוענת כי כל ניסיון להעביר את בנדה ללא הסכמה ייחסם במסגרות הבינלאומיות. עוד נטען כי הצעה קודמת של אל־סוויחלי, בסכום נמוך ממיליון יורו, נדחתה על ידי האיטלקים – והמהלך כולו מצוי כיום בהקפאה.

הסאגה קיבלה גם נדבך מנהלי ברור: כל העברה בינלאומית מחייבת התאמה לרגולציות פיפ״א, כרטיס שחרור בינלאומי ותיאום בין ההתאחדויות הרלוונטיות. בהיעדר האישורים הללו, השחקן לא יכול להירשם או לשחק באופן חוקי במועדון החדש, גם אם הוצג בו באופן חגיגי. זהו בדיוק המצב של בנדה לעת הזו – הצגה פומבית מרשימה מצד אל־סוויחלי, אך ללא גיבוי מנהלי שמסיים את הסיפור מול לצ׳ה.

בישראל עוקבים מקרוב אחרי ההתפתחויות, ובעיקר במכבי פתח תקווה, שם שיחק בנדה לפני שנמכר ללצ׳ה. למלאבסים יש אחוזים ממכירה עתידית של הקיצוני הזמבי, ובהתאם – לכל הכרעה משפטית או כספית בנוגע לעתידו עשויה להיות השלכה ישירה על קופת המועדון. בשלב זה, כל עוד אין עסקה מאושרת רשמית, אין למכבי פתח תקווה ודאות לגבי מימוש הסעיף, אולם עצם האפשרות למעבר בינלאומי משמעותי משאירה את האוהדים והנהלת המועדון עם עין פקוחה על הנעשה מעבר לים.

גם במכבי נתניה, שם עבר בנדה בתקופתו בישראל, עוקבים אחרי הסיפור בעיקר מן הזווית הספורטיבית: שחקן שביסס את מעמדו בארץ והמשיך לקדנציה בסרייה A, עומד עכשיו בפני צומת משמעותית בקריירה. עבור הקבוצות הישראליות ששימשו תחנות בדרך, זהו תזכורת לכוחה של הליגה המקומית כקרש קפיצה לשווקים גדולים – אך גם לחשיבות הסכמים חוזיים מדויקים ולניהול נכון של זכויות כלכליות.

מנקודת המבט של לצ׳ה, שמחזיקה בשחקן תחת חוזה, המאבק אינו רק על שחקן קצה בסגל אלא גם על עיקרון: אכיפת חוזים והגנה על נכסים ספורטיביים בעולם תחרותי שבו חלונות ההעברות קצרים והלחץ הציבורי גבוה. מן העבר השני, אל־סוויחלי מבקשת לנצל את חלון ההזדמנויות כדי להנחית שחקן בעל שם אפריקאי-אירופי ולייצר הד תקשורתי – אך ללא גיבוי מנהלי, ההד מסתכן בהתפוגגות.

הימים הקרובים יהיו קריטיים: אם הצדדים ימצאו מתווה שיאושר במלואו על ידי הגופים המוסמכים, בנדה יוכל לפתוח פרק חדש בקריירה בלוב. אם לא – הוא יידרש לשוב ולהסדיר את מצבו מול לצ׳ה, והעונה הקרובה עשויה להיפתח עבורו באי־ודאות. כך או כך, מבחינת מכבי פתח תקווה, כל התכנסות להסכמה רשמית שתכלול תמורה כלכלית – תהיה בשורה משמעותית לקופת המועדון.

בינתיים, סרטון ההצגה עם הטעות הגיאוגרפית הפך לסמל קטן של הסאגה: הרבה רעש, מעט תשובות סופיות. עד שתגיע הכרעה רשמית של פיפ״א וההתאחדויות הרלוונטיות, לאמק בנדה יישאר בין הכותרות – ובין המועדונים.