הגנה של אלופה, סימן שאלה בהתקפה: הפועל ת"א חייבת להוסיף מספרים

הפועל תל אביב סימנה השבוע עוד וי בחיזוק הקיץ עם החתמתו של יאניק ללינדאל, מגן שמאלי ורסטילי שמסוגל לתפקד גם כקשר וכשחקן כנף, וצפוי למלא את המקום שנוצר בעקבות עזיבתו של שאנדה סילבה. המהלך תואם את תפיסת הבנייה של המועדון – סגל רחב עם כיסוי כפול כמעט לכל עמדה וגמישות טקטית – אך בקהל נשמעים גם קולות של ספק: במקום עוד מגן, אולי היה נכון יותר להביא חלוץ טבעי או שחקן כנף שמביא מספרים מובהקים.

את הביקורת הזו אפשר להבין. בעונה שעברה, יציבות בחלק הקדמי לא תמיד הייתה מנת חלקם של האדומים, והיו משחקים שבהם נדרשה תרומה התקפית רחבה יותר. דניאל דאפה לא הצליח לייצר רצף כיבושים, ועמנואל בואטנג, שהצטרף בחלון של ינואר, הראה הבזקי איכות לצד רגעים פחות חדים. מנקודת מבטו של הצוות המקצועי, לעומת זאת, ללינדאל מעניק שתי תמורות במכה אחת: תחרות בריאה ומשופרת בצד שמאל של ההגנה, ואופציה התקפית נוספת שמסוגלת לפתוח אגף, להצטרף כקשר שמאלי ולסייע בהתקפות מעבר. מבחינתם – “שני שחקנים טובים לכל תפקיד” זו לא קלישאה אלא תנאי יסוד לעונה ארוכה עם עומסים, פציעות והרחקות.

חשוב גם לומר את האמת לגבי השוק: בהפועל תל אביב ממשיכים לבדוק אופציות לשחקן התקפה ישראלי שיחזק את הרוטציה בקדמת המגרש, אבל זהו סחורה נדירה בקיץ שבו הביקוש עולה על ההיצע. כשמוסיפים לכך את מגבלת המשבצות לזרים, שיקולי תקציב ורצון לשמור מרחב תמרון עד ינואר, מתקבלת תמונה מורכבת. נכון לעכשיו, על הנייר, החלק הקדמי של הפועל תל אביב פחות מוכח בהשוואה ליריבות שסומנו כטוענות לפלייאוף העליון – ובוודאי למאבק על התואר.

המסע של הסגל הנוכחי החל בעונת החזרה למאבסי הצמרת עם שינוי עומק ורענון כמעט לכל חוליה. בחלון החורף האחרון הגיעו מרקוס קוקו ועמנואל בואטנג – צירופים ששידרגו את הקבוצה בעיקר בפאזה ההגנתית, כאשר קוקו התגלה כבינגו והפך לעוגן בקו האחורי, בעוד בואטנג עדיין בתהליך של יצירת יציבות. בקיץ הנוכחי נוספו עוד חלקים לפאזל: דגלאס אווסו, שנרכש מהכוכב האדום בלגרד, מביא הבטחה של עוצמה ואתלטיות, ובהפועל תולים בו תקוות שיסייע למלא את החלל שנוצר לאחר מכירתו של לויזוס לויזו. ללינדאל אמור להשלים את החוליה השמאלית ולתרום גם בפן ההתקפי, בעיקר בתרומה מהרמות, ריצות עומק והפעלת לחץ גבוה.

במישור הסגנוני, נדמה שהאדומים סימנו העונה שינוי דגשים: פחות המתנה שהמשחק “יבוא אליהם” ויותר יוזמה בגובה המגרש. הקו ההגנתי משחק גבוה יותר, הלחץ הראשוני מתואם יותר, ויש הצטרפות רחבה יותר של שחקנים לשטח הרחבה. אחד הביטויים לכך מגיע במצבים נייחים – שם מנסים לרענן תרגילים, לפזר אחריות על כמה שחקנים ולמצוא עוד נתיבי איום לשער. כל אלו כבר ניכרים לעין, אבל השאלה הגדולה נותרה בעינה: האם זה יתורגם לייצור עקבי של שערים ובישולים בליגת העל?

תוצאת 0:0 מול הפועל חיפה שימשה תזכורת. גם אם ההגנה של הפועל תל אביב נראית כיחידה המלוכדת והמסודרת בליגה, המחצית הראשונה באותו ערב חשפה עד כמה קשה לקבוצה לפרק בלוק הגנתי צפוף כשאין מספיק חדות בחלקים האחרונים של המגרש. הגנתית – האדומים נראים כמו קבוצה של פלייאוף עליון ואף יותר; התקפית – הם עדיין לא בטופ 4, לפחות לא לפי המדגם המוקדם והאופי של המצבים שנוצרים.

מה חסר? “מספרים”. כלומר, תרומה כמותית סדירה מהשחקנים הקדמיים, לצד ערך מוסף מהאגפים והמצבים הנייחים. דאפה ובואטנג צריכים לייצר יציבות של החלטות באזור ה־30 מטר – לקצר פעולות, להיות חדים בכדור ראשון לשער, ולהאמין יותר בבעיטה כשחלון ההזדמנות נפתח. ללינדאל יכול לתרום בכדורי רוחב איכותיים ובכניסות שניות לרחבה, ואילו אווסו מסוגל, עם הדריבל והכוח, להכריח הגנות לבצע עבירות ולהעלות את מדד הסכנה במצבים נייחים. מרקוס קוקו כבר הוכיח שמדובר בבורג הגנתי מהשורה הראשונה, אך נוכחותו ברחבה היריבה בכדורי הגבהה ונייחים יכולה להגדיל את מנעד הכיבושים של הקבוצה.

החתמת ללינדאל גם יוצרת היררכיה ותחרות טבעית בעמדת המגן השמאלי, מה שמעלה את רמת האימונים ומאפשר לצוות המקצועי גמישות בבחירת ההרכב לפי היריבה: מגן שמאלי שמרני יותר מול קבוצות מהירות, או פרופיל התקפי יותר כשצריך לפרוץ בונקר. הגמישות הזו מעניקה מרווח חשיבה נוסף לגבי השחקן הישראלי שיחובר לקו הקדמי אם וכאשר יימצא היעד המתאים.

במבחן התוצאה, להפועל תל אביב אין פריבילגיה להסתפק רק בקלין־שיטס. אם האדומים יהפכו את הדומיננטיות ההגנתית לכלי שמייצר שערים – בין אם דרך מתפרצות קצרות, ניצול נייחים או תבניות התקפה חדות שמפנות את הבלמים והקשרים לאזורי סיום – הם יצמצמו משמעותית את הפער מהפסגה. אם לא, הם עלולים למצוא את עצמם במשחקי שחמט צפופים מדי, שבהם טעות אחת תעלה בנקודות יקרות.

הקו המקצועי ברור: להישאר נאמנים למבנה ההגנתי המצוין, להוסיף עוד שכבה של אומץ ואיכות בשליש האחרון, ולהמשיך לחפש בשוק את אותו ישראלי קדמי שיתרום כאן ועכשיו. עד שיגיע (אם יגיע), האחריות להתחלק: החלוצים והכנפיים חייבים להכניס מספרים, המגנים להוסיף חידוד בפעולה האחרונה, והקישור להאיץ את קצב קבלת ההחלטות סביב הרחבה. בין אם באמצעות רכש נקודתי ובין אם דרך שדרוג פנימי – עונת ההמשך של הפועל תל אביב תימדד ביכולת להפוך הגנה של אלופה למכונת ניצחונות. הדקויות כבר שם; עכשיו צריך שהכדור ייכנס.