הפועל תל אביב ניצחה 0:2 את לודוגורץ: עומרי אלטמן – "זה הרגיש כמו בלומפילד"

הפועל תל אביב חזרה אמש לאירופה עם הצהרה ברורה: 0:2 מרשים על לודוגורץ במשחק הראשון של מוקדמות הקונפרנס ליג, באצטדיון נייטרלי בהונגריה, והרגשה של ערב ביתי ממש. יותר מ-5,000 אוהדים אדומים צבעו את היציעים, ליוו את השחקנים מהחימום ועד לשריקת הסיום ונתנו תחושה של בלומפילד רחוק מהבית – בדיוק הסוג של דחיפה שמועדון השב אל הבמה האירופית אחרי 12 שנה קיווה לקבל.

על כר הדשא האדומים הציגו מחויבות, ארגון ומשמעת טקטית. מהפתיחה ניכר שהם באו כדי להשפיע על קצב המשחק, לתקוף בגלים ולייצר יתרון מספרי באגפים. עומרי אלטמן, אחד המובילים של הקבוצה, שוב הוכיח כמה מסוכן הוא בכניסה מהקו השני ונגיחה מצוינת שלו הכניסה את האדומים ליתרון. בהמשך הגיע גם השער השני, שהשלים תוצאה נהדרת לקראת הגומלין – ובעיקר הותיר טעם של עוד בתוך חדר ההלבשה.

אלטמן סיכם את התחושות בסיום: "כבר בחימום אמרנו אחד לשני שזה מרגיש לנו כמו בלומפילד. זו חוויה אדירה, שאפו לכל מי שהגיע לתמוך. היינו דומיננטיים מהדקה הראשונה, אבל זה רק משחק ראשון. צריך לבוא לבולגריה ולהתעלות עוד פעם". בדומה לו, בצוות המקצועי שמרו על צניעות: ניצחון במשחק הראשון הוא רק מחצית הדרך, והמסר לשחקנים היה ברור – כדי לעבור יריבה מוכשרת כמו לודוגורץ, צריך להיות אפילו טובים יותר במשחק החוץ.

אחד הבולטים אצל הפועל תל אביב היה דורון ליידנר. המגן השמאלי סיפק הופעה שלמה על הקו, עם תרומה דו-כיוונית, תנועה חכמה וחדות שנראתה לאורך דקות ארוכות. ליידנר, שיודע שאין טאבון על ההרכב באווירה התחרותית שנבנית במתחם האימונים, הגיע חד, ניצל את ההזדמנות והראה קור רוח לצד רעב – אולי סימן לבאות מבחינתו בתחילת העונה. זהו בדיוק האיתות שהצוות המקצועי רצה לראות משחקן שמצופה להוביל את האגף.

מעבר לשמות, הרשימה בעיקר הפעולה הקבוצתית. קו ההגנה שמר על ריכוז, מרווחים נכונים וסגירת שטחים מסוכנים, כששחקני הקישור עבדו קשה כדי לקצר מרחקים ולמנוע מהבולגרים נוחות במסירות בין הקווים. הקדומיים תרמו באגרסיביות הלחץ ובהצקות הנכונות, מה שיצר רצף של חטיפות ושל יציאה מהירה קדימה. זה לא היה ערב מושלם – היו גם דקות של נסיגה ועמידה נמוכה – אבל כיחידה אחת הפועל תל אביב ידעה לספוג לחץ, להגיב עם מתפרצות מדויקות ולהשאיר לעצמה מרחב תמרון לקראת הגומלין.

הקהל, מצדו, עשה את שלו ועוד קצת. תצוגת עידוד בלתי פוסקת, שירה אדירה לאורך דקות ארוכות ותחושה שכל מהלך מקבל תוספת אנרגיה מהיציע. מבחינת האוהדים זו לא רק תוצאה, אלא גם חוויה: חזרה אמיתית לזירה האירופית שמחזירה זיכרונות ומייצרת תקווה לעתיד. הקשר בין הדשא ליציע הורגש היטב – ובסיום השחקנים הודו על התמיכה והדגישו עד כמה היא תרמה לשקט ולביטחון.

עם כל האופטימיות, בהפועל תל אביב יודעים שהעבודה רחוקה מלהסתיים. לודוגורץ קבוצה עתירת כישרון, עם עומק ורוטציה, ובבית היא לרוב מסוכנת יותר. המשימה בגומלין בבולגריה תהיה לעמוד באינטנסיביות, לנהל נכון את דקות הלחץ, לשחזר את המשמעת מהמשחק הראשון – ובעיקר לא לוותר על היוזמה. האדומים מבינים שהמפתח טמון באיזון: לשמור על הקשיחות ההגנתית שהציגה הקבוצה, אך גם לדעת לכבוש כשמגיעה ההזדמנות, כדי שלא להיגרר למאבק עצבים.

בסיכום הערב בהונגריה, הפועל תל אביב מסמנת וי גדול על הופעת בכורה אירופית מחודשת: תוצאה מצוינת, ביטחון עצמי לקראת ההמשך, ושחקנים שמתחילים לצבור מומנטום. אבל בדיוק כפי שנאמר בחדר ההלבשה – זו רק מחצית. הניסיון האירופי נבנה מצעדים קטנים, ורק אם האדומים יחברו אליו הופעה בוגרת נוספת בגומלין, הם יוכלו להפוך את הערב הזה מאות פתיחה מרגשת למסע אירופי אמיתי.