מכבי תל אביב מושלמת ודור פרץ קטלני: המספרים המסקרנים מחמשת מחזורי הפתיחה בליגת העל

ליגת העל יצאה לפגרת הנבחרות ותשוב ב-10 באוקטובר, וזהו זמן מצוין לעשות סדר במספרים שמספרים את סיפור פתיחת העונה. חמישה מחזורים בלבד חלפו, אבל המגמות הראשונות כבר נראות היטב: מי כובשת ומצלפת, מי מחמיצה, איפה מייצרים הכי הרבה מצבים, ואילו שחקנים מתפסגים ככוכבי הסטטיסטיקה המוקדמים של 2024/25.

בראש הטבלה, ועל פי הנתונים גם בראש מדדי היעילות ההתקפית, ניצבת מכבי תל אביב – המושלמת היחידה בליגה עד כה – עם ההתקפה הטובה בליגה: 18 שערי זכות בחמישה משחקים. מעבר לשערים, הצהובים גם בולטים בהיקף האיומים: 9.2 בעיטות לשער למשחק, הרבה מעל כל קבוצה אחרת. באופן מפתיע, דווקא מכבי פתח תקווה (6.6) ומכבי נתניה (6) מוצבות מיד אחריה. בית"ר ירושלים מדורגת רק שביעית במדד הבעיטות (4.6), והפועל באר שבע שמינית (4.2), נתונים שמלמדים על פער בסגנון המשחק ובנפח הייצור ההתקפי שלהן לעומת הצמרת.

הפועל תל אביב מובילה את הליגה בהחמצות של מצבים גדולים עם 17 – מספר שמצד אחד מעיד על הגעה עקבית למצבים איכותיים, אך מצד שני מציף אתגר תכליתי. אחריה ניצבות מכבי חיפה (14) ומכבי נתניה (12). המגמה הזאת מגובה בנתון נוסף: להפועל תל אביב מספר הנגיעות הרב ביותר בכדור בתוך רחבת היריב – 181, לפני מכבי חיפה (173) ומכבי תל אביב (154). האדומים נכנסים לרחבה הרבה, אך חייבים לשפר את תהליך קבלת ההחלטות והסיומת כדי למנף זאת ליתרון נקודותי משמעותי יותר.

קבוצת ההתקפה המפתיעה עד כה היא הפועל ירושלים, שכבר הגיעה ל-12 שערי זכות – יותר מבית"ר ירושלים, הפועל תל אביב, הפועל באר שבע, מכבי נתניה והפועל חיפה. חלק ניכר מהאיום שלה מגיע מנייחים: חמישה מתוך 12 השערים נכבשו במצבים כאלה – הכי הרבה בליגה. מנגד, אותה הפועל ירושלים גם ספגה את המספר הגבוה ביותר של שערים עד כה (12), מה שמדגיש את המחיר של משחק אמיץ ופתוח: ייצור מצבים בכמות לצד חשיפה מאחור.

מפת השערים לפי אצטדיונים מספקת הטיות מעניינות: האצטדיון ברחובות הוא הפורה ביותר עד כה – 4.5 שערים בממוצע למשחק – ואילו אצטדיון דוחא נמצא בתחתית עם 1.67 בלבד. מדובר במדגם קטן יחסית, אך הוא כן מציף אפשרות להבדלים טקטיים ותנאי משחק שונים שמשפיעים על קצב ואופי ההתמודדות במגרשים שונים.

ברמת התוצאות, כל 14 קבוצות הליגה כבר השיגו לפחות ניצחון אחד בחמשת המחזורים הראשונים – נתון המעיד על איזון יחסי ומינון גבוה של תחרותיות לאורך ולרוחב הטבלה. שש קבוצות טרם סיימו בתיקו: הפועל פתח תקוה, עירוני קרית שמונה, הפועל רמת גן, בית"ר ירושלים, מכבי חיפה ומכבי תל אביב – רמז לקצוות סגנוניים של חיפוש ניצחון בכל מחיר מצד אחד, או תנודתיות גבוהה מהצד השני.

בשליטה בכדור, הפועל באר שבע מובילה את הליגה עם החזקה ממוצעת של 62.1%, ואחריה בית"ר ירושלים (61.3%) ומכבי חיפה (59.1%). מכבי תל אביב רביעית עם 55.1%, ואילו הפועל תל אביב סוגרת את החמישייה עם 51.6%. בתחתית הדירוג עירוני טבריה (38.3%). המגמות הללו מזכירות שהחזקת כדור איננה ערובה לתפוקה התקפית – זו תלויה באיכות הפריצה לאזורים המסוכנים, קצב תנועה בלי כדור ואחוזי ניצול מצבים.

במצבי נייח, קרנות ובעוצמת המאבקים, בולטת מכבי נתניה: 44 קרנות – הרבה מעל כל קבוצה אחרת – כשמאחוריה מכבי פתח תקווה עם 30. במקביל, קבוצתו של רוני לוי מבצעת הכי הרבה עבירות עד כה: 18.4 למשחק. מנגד, עירוני טבריה מציגה משחק נקי יותר עם 7 עבירות בלבד למשחק. השילוב של כמות קרנות גבוהה ועבירות מרובות מרמז על קבוצה ישירה, אגרסיבית ולחוצה קדימה, שמייצרת הרבה סיטואציות כדור שני ונייחים – אך גם לוקחת לא מעט סיכונים.

בגזרת הכוכבים, דור פרץ מוביל את טבלת הכובשים עם שמונה שערים – כפול מהבאים אחריו: אנדרה אידוקו, נדים וראסנה ומתאוס דאבו. מעבר לשערים, פרץ גם קטלני ביעילות איומים למסגרת: הוא ראשון בליגה עם 12 איומים למסגרת (מתוך 17 איומים כוללים) – שיעור שממחיש עד כמה כל כניסה שלו לשליש האחרון מאיימת באמת. מבחינת נפח איומים כולל לשער, ברוניניו, אידוקו ודאבו חולקים את הפסגה עם 22 כל אחד, אולם כשבוחנים את האיומים מחוץ לרחבה – שני שחקני מכבי חיפה מובילים: ברוניניו (12) ואיתן אזולאי (11). השניים גם בראש טבלת האיומים שנחסמו (10 ו-7 בהתאמה), אינדיקציה לנפח בעיטה גבוה ולעיתים צפוף.

בישולים: תומר יוספי מוליך את הליגה עם ארבעה בישולים, אחד יותר מהליו ואראלה ועוז בילו. מעניין לראות את תרומת המפתח של מתאוס דאבו למכבי נתניה: 66.7% משערי הקבוצה עד כה שייכים לו (ארבעה משישה). זו תלות גבוהה בכוכב בודד – מסוכנת אם ייעצר, אך מניבה מאוד כאשר הוא בכושר.

במדד ההחמצות האישיות, עמנואל בואטנג מוביל עם שש החמצות של מצבים טובים, אחריו דאבו עם חמש ושון וייסמן עם ארבע. אלו נתונים שלרוב מתיישרים לאורך זמן עם איכות הסיומת של השחקן והיקף המצבים שהקבוצה מייצרת לו. באספקטים של בנייה ותמרון, רז שלמה מוליך את הליגה במסירות (383) ובמסירות מוצלחות (356) – תעודת אחריות בבנייה מאחור. קארים קימבידי מוביל בדריבלים (21) ודריבלים מוצלחים (13), מה שמדגיש יכולת פריצה באחד-על-אחד. מתיו קוג'ו ניצב בראש טבלת התיקולים (19) והתיקולים המוצלחים (12) – עוגן משמעותי במשחק הלחימה והחזרת הכדור.

גם משחק הפאולים מצייר תמונה: איתן אזולאי וניב יהושע ביצעו הכי הרבה עבירות (13), בעוד אמאדו סאניה, קארים קימבידי ושי אליאס סחטו הכי הרבה עבירות (15). מלכי הנבדלים עד כה הם חוסה קורטס, ניב גבאי ואיתמר שבירו (ארבעה כל אחד) – נתון שלעתים מלווה חלוצים שמחפשים קו הגנה גבוה ומסתכנים בזינוק מוקדם מדי לעומק.

במספרי השוערים, יואב ג'רפי מוליך עם 22 הצלות, לפני עמית רייף (21) ועידו שרון (19). רייף גם התמודד עם הכי הרבה איומים לשערו – 39 – מה שמספר סיפור על עומס הגנתי. אסף צור, מנגד, ספג רביעייה אחת מול מכבי תל אביב אך בארבעת משחקיו האחרים כלל לא ספג, ונדרש לשבע הצלות בלבד – עדות להגנה מאורגנת מאוד סביבו בהפועל תל אביב שמנקה הרבה לפני שהכדורים מגיעים לשער.

מבט לרשימת הכובשים הזרים לפי מדינות מוסיף נדבך צבעוני: ברזיל הובילה עד כה עם 10 שערים, גאנה מיד אחריה עם שמונה וניגריה עם שבעה. ולסיום, מדד ציוני הביצוע של אתר הסטטיסטיקה FotMob מציב את דור פרץ בפסגה עם ממוצע 8.50. אחריו מדורגים פדרו ברזאו (8.37), גבי קניקובסקי (8.06), ברוניניו (8.01) והליו וארלה (7.95) – רשימה שמחזקת את התחושה שהשחקנים הדומיננטיים בתפוקה הקבוצתית הם גם אלו שמובילים את הערכות הביצוע האישיות.

אחרי פתיחה קצבית ומלאת סיפורי-מספרים, הליגה תחזור לפעילות ב-10 באוקטובר. אם המגמות יישמרו – מכבי תל אביב תנסה לבסס יתרון, דור פרץ ימשיך לרכב על גל הדיוק, והקרב מאחורי הקלעים בין קבוצות ההחזקה והקבוצות הישירות ימשיך להגדיר את מפת הטבלה – אנחנו צפויים לעונה שבה כל פרט סטטיסטי יכול להיות ההבדל בין פלייאוף עליון לתחתון, ובין חלום אירופי למציאות אפורה.