ההפסד בלוגאנו אינו סוף הסיפור: מכבי תל אביב יכולה להפוך את התוצאה בגומלין

ה-2:1 של מכבי תל אביב בלוגאנו מסמן מפנה בסיפור, אך ודאי לא את סופו. למרות התחושה המרה ממשחק החוץ, לתל אביבים ניצבת בשבוע הבא הזדמנות ברורה להפוך את התוצאה. ניצחון ביתי משכנע – ואפילו בהפרש העולה על שער – נמצא בהחלט בתוך היכולות של הקבוצה. על אף היתרון השווייצרי, נדמה שהקרב עוד פתוח לחלוטין, בעיקר משום שמכבי יודעת לשחק טוב בהרבה ממה שראינו. התחושה היא שהפעם יותר משלוגאנו ניצחה, מכבי הפסידה לעצמה, ובעיקר בשל רגעים של חוסר ריכוז והכרעות לא מדויקות. זה מתסכל, אך גם בר תיקון בזמן קצר.

אחת הנקודות הבולטות הייתה הטעות סביב שער היתרון המקומי: כדור הגבהה תמים לכאורה הפך לצומת קבלת החלטות עבור אופק מליקה, השוער הצעיר והמוכשר של מכבי. הוא קרא נכון את המהלך ויצא, אך הקדימה אותו נגיחה והכדור חלף לקשת לתוך הרשת. רגע כזה עלול לערער ביטחון של שוער צעיר, אולם חשוב לזכור שמדובר בשערים ששוערים מנוסים ספגו לא פעם. המשימה כעת היא להתאושש מהר, להבין בדיוק איפה ניתן היה לכפות יתרון פיזי וטיימינג, ולהפוך את הלקח למנוף. דומיננטיות ברחבה, יציאה נחושה אל הכדור ותקשורת חד משמעית עם הבלמים – אלה שלושת המרכיבים שמליקה יכול לחדד כבר באימונים הקרובים. זהו תהליך טבעי בהתבגרות של שוער, והפוטנציאל שלו מאפשר להאמין שהתגובה תהיה חיובית.

המחצית השנייה הדגישה בעיה אחרת: לאחר שלוגאנו כבשה מהנקודה הלבנה, היא נסוגה ושיחקה על מתפרצות של בודדים. דווקא שם מכבי נחשפה: מרחקים גדולים מדי בין הקווים, חוסר כיסוי לרוחב המגרש ובריחות קלות בין הבלמים לקשרים. לשמחתה של מכבי, מארחת המשחק התקשתה להשלים את המהלכים בכדור שלישי לרשת, אך אין להסתמך על נדיבות כזו גם בגומלין. כדי להפוך את התוצאה, הקו האחורי חייב להצטמצם, הקישור האחורי להכתיב קצב ומיקום, והמגנים להקפיד על איזון התקפי לצד אחריות בהגנה. בנוסף, שמירה אגרסיבית יותר על הכדור השני והקפדה על חילוץ מסודר יקטינו מאוד את מצבי המעבר המסוכנים.

למרות הביקורת, יש סיבה לאופטימיות: סגל מכבי תל אביב מסוגל להרים את האינטנסיביות ואת הרמה הכוללת משמעותית. דור פרץ, הקפטן, הוא מצפן אנרגטי וטכני עבור הקבוצה – קשר שיודע גם לדחוף קדימה וגם לייצב מאחור. במשחקים רבים הוא כבר הראה יכולת הבקעה ונטייה לקחת אחריות, ובמשחק הגומלין צפויה לו חשיבות עליונה – הן במנהיגות, הן בבחירת הקצב והן בהופעת הבכורה המחודשת של מנטליות רעבה. עבור דור פרץ וחבריו, זהו בראש ובראשונה עניין של אמונה וריכוז: להבין שהמשימה אפשרית ולבצע אותה ללא תנודות מיותרות בדרך. ברגע שהקבוצה תייצר רצף של פעולות טובות, האמון יחזור והיתרון יבוא לידי ביטוי.

אלמנט מרגיע נוסף הגיע מהרכב הפותח בשווייץ: למרות שמועות ארוכות על עזיבות, ראינו על הדשא שמות מרכזיים כמו אסנטה, רביבו, שחר – שחתום על שער מצמק חשוב – וארלה. המשמעות כפולה: גם הרצף הקבוצתי נשמר, וגם קיים עומק שמאפשר גמישות טקטית. כל עוד השלד הזה לובש צהוב, למכבי יש בסיס להתמודד על כל יעד – בארץ ובאירופה. יחד עם זאת, דובר לא אחת על הצורך בחלוץ מרכזי חד מאוד שיסגור מהלכים באיכות ובקור רוח. תוספת כזו יכולה לשדרג מיידית את היעילות בשליש האחרון ולתרום לביטחון כללי, אך גם עם הכלים הנוכחיים מכבי מספיק טובה כדי לנצח בבית.

כדי שהגומלין ייטה צהוב, יש כמה מפתחות מעשיים: קביעת קצב גבוה כבר בדקות הראשונות והצמדת הקווים אחד לשני כדי למנוע מרווחים. ריווח חכם בהתקפה אך עם "מנעול" מאחור – כך שלא ייווצרו מתפרצות עומק מיותרות. מעברים מהירים לאחר איבוד, לחץ מיידי על הכדור וניצחון במאבקים ראשונים ושניים יהפכו את השליטה ליציבה יותר. בנוסף, ניהול נכון של מצבים נייחים – גם בהגנה וגם בהתקפה – יכול להכריע משחק צמוד. תזמון החילופים והזרמת רעננות לאגפים עשויים להגדיל את פרודוקטיביות ההרמות והחיתוכים לאזור הרחבה.

בגזרת השוער הצעיר, זה הזמן של הסביבה המקצועית לעטוף ולחזק. טעויות קורות, אך מה שמגדיר קריירה הוא האופן שבו לומדים מהן. עבור אופק מליקה, יעד קצר-טווח יכול להיות שליטה אגרסיבית יותר בכדורים מורמים, לצד קבלת החלטות שקולה במצבי 50-50. תקשורת ברורה עם הבלמים, פתיחת זוויות מסירה נוחות בהנעת הכדור מאחור, והקפדה על יציאה בזמן – כל אלה יקטינו סיכונים ויחזירו את תחושת הביטחון. אם הוא יעשה זאת, מכבי תרוויח לא רק בהווה אלא גם בנכס חשוב לעתיד.

התמונה הכוללת ברורה: זו איננה תקרת הזכוכית של מכבי תל אביב, והפער בין האתמול למחר ניתן לגישור. ניצחון בגומלין תלוי בראש ובראשונה בשקט נפשי, בשדרוג קטן אך חד במספר פרמטרים ובקבלת החלטות טובה יותר ברגעי הלחץ. דור פרץ יכול וצריך להיות המטוטלת שמייצבת את המשימה – במילה, במעשה ובשער בזמן. אם מכבי תביא ריכוז של 90 דקות, תשמור על שקט בהגנה ותשחרר את היצירתיות בשליש האחרון, יש לה כלים להפוך את הקערה על פיה. ההפסד בלוגאנו היה כתובת לאזהרה; הגומלין בארץ הוא הזדמנות לכתוב סוף אחר לגמרי.