אז שגוש כהן עזב את מכבי חיפה והותיר אחריו חלל עצום בעמדת השוער המועדון והקהל חיפשו דמות חדשה שתעניק את תחושת היציבות שהפכה לסימן ההיכר של שנות האליפות. ירמקוב הגיע בקיץ עם סקרנות גדולה סביבו אבל גם עם לא מעט שאלות פתוחות. המשחק של אתמול מול הפועל תל אביב נתן לקהל הירוק סיבה טובה להאמין שהחיפושים אולי הסתיימו.

חיפה ניצחה 1 2 אבל מי שעקב אחרי מה שקרה על הדשא יודע שהניצחון הזה רחוק מלהיות עניין שגרתי. ההגנה חוותה דקות קשות מול התקפות מעבר מהירות והפער האמיתי בין ניצחון לבין איבוד נקודות היה גיאורגי ירמקוב.

הצלה כפולה שיכולה להיכנס להיסטוריה

הרגע הבולט של המשחק הגיע במחצית השנייה כאשר דניאל דאפה בעט מתוך הרחבה בעיטה מסוכנת שכבר נראתה בדרך לרשת. ירמקוב ירד נמוך במהירות מרשימה והדף ביד אחת. הכדור החוזר הגיע לרן בנימין שהיה במצב מעולה לכיבוש אך ירמקוב זינק שוב והצליח לעצור גם את הבעיטה השנייה. שתי פעולות רצופות של שוער שנמצא בזון מלא.

זו לא הייתה רק הצלה כפולה אלא רגע שממחיש יכולת שרואים לעיתים נדירות אצל שוערים צעירים. ירמקוב שמר על קור רוח ועל ריכוז מוחלט בשתי פעולות שיכלו להפוך את המשחק.

עצירה נוספת מקרן שהייתה עלולה לשנות הכול

עוד לפני ההצלה הכפולה נרשם מהלך מסוכן נוסף. כדור קרן של הפועל תל אביב הפך לערבוביה ברחבה ופרננד מאיימבו בעט מתוך הפקק שנוצר. ירמקוב שמר על מיקום נכון הגיב במהירות והדף את הכדור החזק שכוון למסגרת. פעולות כאלה לרוב לא זוכות לכותרות אבל הן ההבדל בין שליטה במשחק לבין קריסה ברגעי לחץ.

שלוש הצלות גדולות במשחק אחד הן נתון שכמעט בלתי אפשרי להתעלם ממנו במיוחד במשחק שבו כל אחת מהן שמרה על היתרון השברירי של מכבי חיפה.

למה ירמקוב מזכיר את גוש כהן

ההשוואה בין שוער צעיר לשוער ותיק כמו כהן אינה טריוויאלית אבל כבר מתחילים להופיע קווי דמיון ברורים.

הרוגע שלו במצבי עומס מזכיר מאוד את כהן. הוא עומד יציב קורא את המצב ולא מאבד שליטה גם כשהרחבה עמוסה בשחקנים.

האינסטינקטים שלו חדים והוא יודע להגיב במהירות למצבים משתנים בדיוק כמו כהן בשנותיו הגדולות.

הדבר הבולט ביותר הוא היכולת להתעלות ברגעים משמעותיים. כהן בנה לעצמו מעמד של שוער גדול כי הוא הציל משחקים חשובים. אתמול ירמקוב עשה צעד ראשון בדיוק באותו מסלול.

מה שהרשים אותי באופן אישי

הרגע שבו ירמקוב קם מההצלה הכפולה היה עבורי סימן מובהק לדרך שבה הוא חושב. הוא לא חגג לא התפרץ ולא ניסה למשוך תשומת לב. הוא סימן להגנה להתרכז וחזר לעבודה. זו התנהגות של שוער שמבין את התפקיד שלו לעומק. לא רק לעצור כדורים אלא להנהיג.

האם הוא כבר נכנס לנעליים של כהן

מוקדם לומר שהוא הגיע בדיוק לאותה רמה. כהן נתן יציבות לאורך שלוש עונות ויצר שקט נדיר במועדון. אבל אם מחפשים תשובה לשאלה האם ירמקוב בדרך להפוך ליורש אמיתי הנתונים של אתמול מדברים בעד עצמם.

ירמקוב מתחיל לעצב לעצמו תדמית של שוער שמביא נקודות. שוער שיכול להכריע משחקים. וזה בדיוק המקום שבו מתחילה הקריירה של שוער גדול.