מכבי נתניה פותחת הערב (שני, 20:00) את עונת ליגת העל במשחק ביתי מול בני סכנין, עם מטרה מוצהרת וברורה: לשדרג את המקום מהעונה שעברה ולהתבסס מחדש בצמרת. 44 שנים חלפו מאז האליפות המיתולוגית של 1982/83, ובמועדון מבינים שהמאבק על הכתר עוד רחוק, אבל הבעלים רוס קסטין מציב חזון שאפתני – בתוך שלוש עד ארבע שנים להתחרות באמת על האליפות. כבר בעונה הנוכחית, כך מדגישים בנתניה, המינימום הוא העפלה לפלייאוף העליון והתמודדות ממשית על כרטיס לאירופה בהמשך הדרך.
האתגר המרכזי של נתניה בשנים האחרונות הוא עקביות. לצד הופעות מרשימות מול הגדולות, הגיעו מעידות מול יריבות נחותות יותר, ופתיחות עונה מגומגמות שלא תרמו לביטחון. מאז עונת 2022/23 הקבוצה לא הצליחה לנצח במחזור הפתיחה, וכעת מקווים לשבור את הדפוס כבר מן השריקה הראשונה. מי שמופקד על הצד המקצועי הוא רוני לוי, אחד המאמנים המנוסים בכדורגל הישראלי, שגדל במחלקת הנוער של נתניה וחזר בעונה שעברה “הביתה” כדי לסגור מעגל. אחרי קדנציות במועדונים בכירים כמו מכבי חיפה ובית"ר ירושלים, לוי יודע שהמפתח בעונה הזו טמון בניהול עומק הסגל, בהגברת משמעת טקטית ובהחזרת היציבות ההגנתית – תחום שבו נתניה התקשתה במיוחד בעונה שעברה.
הקיץ בנתניה התאפיין בשמירה על עמודי התווך ובמיקוד בחיזוק נקודתי. מאור לוי ובאסם זערורה ממשיכים להוות ציר מרכזי בקישור, ועימם עוז בילו ומתאוס דאבו – שניים שזכו להתעניינות מקבוצות גדולות יותר אך נותרו בצהוב-שחור. החתמתו של דולב חזיזה, שהגיע אחרי שבע עונות במכבי חיפה, אמורה להוסיף מנהיגות, רעב ותשוקה על המגרש ומחוצה לו. לצידו צורפו אלון אזוגי, גרגורי מורוזוב ודור חוגי – שחקנים מנוסים בליגה שיכולים להעלות קצב ולאפשר גמישות מהרוטציה.
עם זאת, ההבנה במועדון היא שהמפתח לשדרוג אמיתי עובר דרך הארקה הגנתית. בעונה שעברה ספגה נתניה 63 שערים – נתון שלא מאפשר שאיפות צמרת. לשם כך הובא השוער הפורטוגלי סמואל ("סאמו") סילבה כדי לייצר יציבות ושקט מאחור. במקביל, נעשים מאמצים לצירוף בלם זר שיתחרה וישתף פעולה עם באקרי קונאטה, במטרה להעלות רמת האגרסיביות ברחבה ולשפר את ניהול המצבים הנייחים. עמדה נוספת שנמצאת על הכוונת היא הכנף השמאלית, שם מחפשים זר טבעי שיתרום עומק, אחד על אחד ואיום קבוע לשער. אם שלושת היעדים – בלם, קשר מרכזי וכנף שמאל – יבשילו, בנתניה בטוחים שלוי ייהנה מסגל רחב ועמוק שיאפשר פתרונות כמעט לכל תרחיש משחק.
מעבר לכדורגל עצמו, בנתניה מדגישים את תפקיד הקהל. האצטדיון בעיר יודע להתלקח ולהעניק דחיפה משמעותית, אך במועדון זוכרים גם פרקי חוסר סבלנות שהעיקו על השחקנים. המחאות נגד המנכ"ל גיל לב בשנתיים האחרונות הגיעו עד לפתח ביתו, ובשבוע שעבר הודיע לב על סיום תפקידו – צעד שנתפס אצל רבים מהאוהדים כפתח לדף חדש. ביקורו של קסטין בישראל לאחרונה והמסרים האופטימיים מלמעלה הזרימו אנרגיות טריות ביציעים, אך בקבוצה מודעים לכך שרק תוצאות יציבות ישמרו את האמון החדש. נכון לעכשיו נמכרו כ-3,500 מנויים – מספר ששואף לגדול עם כל חיזוק נוסף והישג על הדשא.
במישור המקצועי, רוני לוי מבקש לראות שדרוג בשלושה צירים: ארגון מאחור, קצב ותכלס במעברים, ופרודוקטיביות בשליש האחרון. זה אומר קווי לחץ מדויקים יותר מול הקבוצה היריבה, קבלת החלטות מהירה יותר במרכז המגרש, והצטרפות חכמה מקו שני כדי לייצר יתרון מספרי ברחבה. השילוב בין היצירתיות של בילו ודאבו, האנרגיות של חזיזה והמסירות של לוי וזערורה אמור לספק ארסנל מגוון, כל עוד האיזון ההגנתי נשמר.
מנגד ממתינה בני סכנין, יריבה עיקשת שמכירה היטב את הדשא בנתניה ויודעת לסבך יריבות גם במשחקים שבהם היא אינה פייבוריטית. בנתניה מצפים למשחק צפוף ולצורך בסבלנות – פירוק בלוק הגנתי ידרוש תנועה ללא כדור, חילופי מקומות באגפים וניצול מצבים נייחים. המפתח יהיה לא לספוג קלות, להימנע מאיבודי כדור מסוכנים בחצי המגרש, ולהכתיב קצב שיחייב את סכנין לבצע טעויות.
החזון של רוס קסטין מדבר על דרך ולא רק על יעד. המועדון מתייצב מול עונה שמבקשת לייצר זהות: קבוצה רעבה, מאורגנת וקשוחה, שמנצלת את הביתיות כדי לייצר מומנטום. אם החתיכות האחרונות בפאזל יתחברו – חיזוקים מדויקים, פתיחת עונה ללא נפילות מיותרות וניהול עומסים נכון לאורך הסיבובים – מכבי נתניה יכולה להחזיר לעצמה את המקום הטבעי בחלק העליון של הטבלה ולהציב בסיס אמיתי לשנים הבאות. הערב, מול סכנין, היא מקבלת את ההזדמנות הראשונה להראות שלא מדובר רק בהצהרות.
אחרי שנים של חוסר יציבות, בנתניה יודעים שההבדל בין שאיפה להישג הוא בפרטים הקטנים: תשומת לב במערך ההגנה, תיאום בין חוליות, ריכוז בדקות המכריעות וניצול הרגע שבו המשחק “נפתח”. אם אלה יתקיימו, החלום לראות את “ברזיל הקטנה” חוזרת להבריק באצטדיון בנתניה כבר לא ייראה רחוק כל כך.
Pendel
תגובות
אין תגובות עדיין.