דיץ תוקף את מזרחי ורקנאטי: עתירה נוספת וסירוב לצירוף ג'ייסון לוין לבוררות במכבי תל אביב

התפתחות נוספת במשבר הבעלות במכבי תל אביב: ד"ר ישראל (רלי) לשם, עורך דין בכיר בתחום המסחרי, נבחר לשמש כבורר בין בעלי המניות – אך פתיחת ההליך מתעכבת בעקבות מחלוקת עקרונית על זהות הצדדים שישתתפו בו. ריצ'רד דיץ הודיע כי באמצעות עורכי דינו הוגשה היום (שלישי) עתירה נוספת לבית המשפט בתל אביב, נגד התניית מינוי הבורר בכך שגם ג'ייסון לוין יצורף כצד להליך.

לדברי דיץ, התנאי שהציבו אודי רקנאטי ושמעון מזרחי – שלפיו יסכים לצירוף לוין כדי להשלים את מינוי הבורר – הוא "בלתי סביר". לטענתו, לוין אינו חתום על הסכם בעלי המניות של המועדון מ-2013, אין לו קשר חוזי ישיר עמו, והוא כלל אינו צד למחלוקת החוזית שעליה עתידה הבוררות להתמקד. עוד ציין דיץ כי אי ההסכמה סביב הסוגיה כבר גרמה לעיכוב של ארבעה ימים בפתיחת ההליך, ולכן הוא מבקש הנחיות מבית המשפט שיבהירו את מסגרת הבוררות ואת זהות הצדדים הרלוונטיים.

הרקע המשפטי לסכסוך כולל בקשה קודמת של דיץ לצו מניעה נגד מהלכים אחרונים בהנהלת מכבי תל אביב, ובפרט נגד מכירת מניות שבוצעה לטענתו שלא כדין. בית המשפט דחה את צו המניעה, אולם לפי גורמים משפטיים מטעם דיץ הוסיף כביכול "כוכביות" על אותן עסקאות – כלומר, סימן שאלות שיידונו במסגרת בוררות וטרם הוכרעו סופית. כך, שאלת תוקפן של העברות מניות ומידת התאמתן להסכמי בעלי המניות אמורה להיבחן כעת בפני הבורר.

על פי התיאור העובדתי שנכלל בהתכתבויות בין הצדדים, משפחת רקנאטי ביקשה למכור 29 אחוזים מהמניות – נתח שנרכש בעבר ממשפחת פדרמן – לג'ייסון לוין. דיץ הפעיל את זכות הסירוב הראשונה הנתונה לו, ובעקבותיו הפעיל גם יו"ר המועדון שמעון מזרחי את זכות הסירוב, כאשר מתוקף זכויות יתר הקיימות בידיו הוא רשאי, לטענתם, לרכוש נתח גדול יותר מזה של דיץ. במקביל, משפחת רקנאטי עשתה שימוש בזכותה למכור עד 7.5 אחוזים והודיעה כי תמכור את הנתח הזה ללוין.

בנוסף לכך, דיץ הפעיל את זכות הסירוב גם כלפי עסקה נוספת שבמסגרתה ביקש בן אשכנזי למכור 9 אחוזים ללוין. צירוף ההתרחשויות הללו יצר פסיפס בעלות מורכב סביב זהות בעלי המניות והשפעתם היחסית במועדון – ופינה מקום לפרשנויות משפטיות סותרות לגבי עמידה בהוראות הסכם בעלי המניות משנת 2013.

מטעמם של אודי רקנאטי ושמעון מזרחי נמסר כי לוין הוא בעל מניות במכבי תל אביב וכי דיץ עצמו צירף אותו להליך משפטי קודם שפתח בבית המשפט. על כן, לדבריהם, הדרישה כי יהיה צד גם לבוררות היא מתבקשת והגיונית. הם הוסיפו כי אי אפשר, כלשונם, "לצרף אדם להליך בבית המשפט ואז לטעון שאינו צד לסכסוך כשמגיעים לבוררות", וטענו שמדובר ב"משחק כפול" ובהצגה לא מדויקת של הדברים מצד דיץ.

דיץ דחה בתגובה את טענותיהם של מזרחי ורקנאטי. לטענתו, צירופו של לוין לבקשת צו המניעה נעשה נקודתית משום שהבקשה ביקשה למנוע העברת מניות שלטענת משפחת רקנאטי הושלמה בחופזה וללא אסיפת בעלי מניות נדרשת. לדבריו, בית המשפט התייחס להעברה הזו כאל פעולה שמצויה תחת סימן שאלה זמני – "כוכבית" – עד להכרעה בבוררות. מכאן, כך הוא טוען, שאין בכך כדי להפוך את לוין לצד לבוררות עצמה, המתמקדת, לדבריו, בהפרות נטענות של הסכם בעלי המניות שאותו לוין לא חתם ולא מחויב לו.

במרכז המחלוקת המשפטית עומדת אפוא השאלה הדו-שלבית: מי הם הצדדים הראויים לבוררות ומה היקף הסוגיות שיובאו בפני הבורר לשם הכרעה. מחד, נטען כי בעל מניות פעיל שנמצא בלב עסקאות ההעברה האחרונות חייב להיות צד להליך; מאידך, נטען כי הבוררות נועדה לבחון פרשנות ואכיפה של מסמך חוזי היסטורי בין חתומים מסוימים בלבד, ולכן יש להיצמד לגבולות אותו הסכם. עד שבית המשפט לא ייתן הנחיה ברורה, מינויו של ד"ר לשם אמנם בעינו עומד, אך תחילת עבודתו המעשית תושהה.

העיכוב בבוררות משליך גם על היציבות הניהולית והבעלותית של מכבי תל אביב, מאחר שכל עוד אין הכרעה חותכת – זהות בעלי ההשפעה, מסלולי השליטה והיקף הזכויות הנובעות מעסקאות המניות נותרות בתחום האפור. ב"צהובים" ממתינים להבהרות שיאפשרו להמשיך בהליך בצורה מסודרת, כאשר הכרעת בית המשפט בשאלת צירופו של לוין תיקבע הלכה למעשה את מסגרת הבוררות ואת קו הזינוק לפתרון הסכסוך.

בשלב זה, כל הצדדים מצהירים כי הם מעוניינים בבוררות – אך חלוקים מהותית בשאלה מי אמור לשבת סביב השולחן. החלטה שיפוטית צפויה להסיר את החסמים הפרוצדורליים, ולאפשר לבורר לברר את המחלוקות סביב הסכם בעלי המניות משנת 2013, סביב הפעלת זכויות הסירוב, וסביב תוקפן של העברות מניות שבוצעו בתקופה האחרונה.