הפנדל שלא היה והשער שכמעט נגזל: סוגיות השיפוט במכבי ת"א–הפועל ב"ש 1:4

הדיון השיפוטי ממשחק 1:4 של מכבי תל אביב על הפועל באר שבע לא נרגע, ובמרכזו שני אירועים משמעותיים שהכריעו מומנטומים והציתו מחלוקת: פנדל ראשון שנפסק לטובת הצהובים במקום להותיר יתרון ולהכיר בשער שדה חוקי, ומקרה נגיעת יד ברחבה בצד השני שנבחן ב-VAR אך לא תורגם לשריקה מהנקודה הלבנה.

הסוגיה הבולטת התרחשה במהלך שבו אסטר סוקלר הוכשל על ידי אופיר מרציאנו בתוך הרחבה. הכדור התגלגל לדור פרץ, שמצא את הרשת באותו רצף משחק. אלא שהשופט יגאל פריד שרק לעבירה על סוקלר עוד לפני שבעיטת פרץ נכנסה לשער, ולכן השער לא הוכר. בהתאם להנחיות המקובלות של איגוד השופטים, במצבים שבהם קיימת אפשרות מיידית ליתרון מובהק – ובוודאי כאשר הכדור מגיע לרגלי שחקן תוקף במצב הבקעה – יש להמתין עם השריקה שנייה-שתיים, לאפשר למהלך להסתיים, ואם נכבש שער שדה תקין לאשר אותו במקום לחזור לפנדל. במקרה הזה, עצירת המהלך בשריקה המוקדמת מנעה את אישור השער.

מבחינת פרוטוקול ה-VAR, ניב שטייף בחן את העבירה עצמה ואישר שהתקיים מגע בין מרציאנו לסוקלר המצדיק פנדל. מכאן שלא הייתה מבחינתו עילה להתערבות לשינוי ההכרעה, שכן העבירה שהובילה לפנדל הייתה קיימת. עם זאת, ראוי להדגיש את הדקויות: ברגע שהובחן יתרון מובהק והכדור כבר הוכנס לשער, התוצאה המיטבית לספורטיביות המשחק היא אישור שער השדה. תיאורטית, לו ה-VAR היה קובע שלא התקיים פנדל – התרחיש הבעייתי היה שמכבי תל אביב נותרת גם בלי שער חוקי של פרץ וגם בלי בעיטת עונשין, משום שהשריקה המוקדמת קטעה את המהלך והפכה את המשך המשחק ללא ניתן להשבה.

מדובר בהמחשה מובהקת לחשיבות ניהול רגעי המעבר של השופט המרכזי: שמירה על “שנייה סבלנית” לפני שריקה בתוך הרחבה, בעיקר כששחקן תוקף ממשיך בשליטה לכיוון השער או כשהכדור מגיע לרגלי חברו בעמדה מסוכנת. זהו עיקרון יסודי בהנחיות: לאפשר את ההכרעה הטבעית של המהלך, ורק בהיעדרה לחזור לפנדל. ברמה התהליכית, ה-VAR רשאי לתקן טעות בזיהוי עבירה או מיקום, אך אינו יכול “להחזיר” יתרון או שער שבוטלו בשל שריקה מוקדמת; מכאן הצורך בתיאום חד וברגישות גבוהה של השופט הראשי בניהול הסיטואציה.

מספר דקות קודם לכן נרשם אירוע משמעותי שני: בקרן לזכות הפועל באר שבע נרשמה נגיעת יד של קשר מכבי תל אביב איסוף סיסוקו. פריד לא מצא מקום לשריקת פנדל בזמן אמת, ושופט ה-VAR בחן את האירוע והחליט שלא להמליץ על התערבות ועל בדיקה במסך (OFR). המשמעות: בעיני צוות הווידאו לא התקיימה טעות ברורה ובוטה המצדיקה שינוי החלטה. יחד עם זאת, באיגוד השופטים ציינו כי המקרה ייבחן בוועדה המקצועית, שתקבע האם התקיימו תנאים לנגיעת יד עונשין והאם הפועל באר שבע קופחה.

במקרים של נגיעת יד, הפרשנות נשענת על מכלול פרמטרים בהתאם להנחיות IFAB: האם הזרוע הגדילה את נפח הגוף באופן בלתי טבעי, מרחק וזמן תגובה, כיוון הכדור, והאם הייתה סטייה או הדיפה קודמת שמשפיעה על יכולת ההימנעות. כאשר אחד או יותר מהקריטריונים הללו מתקיימים באופן מובהק, הנטייה היא לשרוק לפנדל; כאשר המכלול אינו חד-משמעי, ה-VAR ייטה שלא להתערב בהחלטת המגרש. זה בדיוק האיזון שהופעל כאן, אך הבדיקה בוועדה תבחן זוויות נוספות ותספק קו מנחה חד יותר להמשך.

שני האירועים יחד מדגישים את עדינות האינטראקציה בין השופט המרכזי ל-VAR: בראשון – הצורך בסבלנות לפני שריקה כדי לשמר יתרון ולמנוע מצב בלתי הפיך; בשני – חשיבות סף ההתערבות הגבוה של ה-VAR, שמיועד לתקן רק כאשר ברור שהתקבלה טעות מהותית. במקביל, הם ממחישים עד כמה החלטות נקודתיות עשויות להשפיע על מומנטום, תחושת צדק תחרותי ואמון הצדדים במערכת השיפוט.

מבחינת התוצאה, מכבי תל אביב יצאה עם ניצחון 1:4 ברור, אך הוויכוח השיפוטי אינו מתייתר משום שהוא נוגע לעקרונות יסוד של ניהול משחק. הוועדה המקצועית צפויה לעבור על המקרים, להצליב זוויות ולבקר את יישום הנהלים – בין אם בהיבט של עקרון היתרון בפנדל ובין אם בהיבט של פרשנות נגיעת יד ברחבה. גם ללא שינוי תוצאתי, מסקנות כאלה מתורגמות להנחיות ממוקדות ולדיוק בתהליכי קבלת החלטות להבא.

לקבוצות ולצוותי האימון חשוב לדעת מהו סף השריקה וההתערבות שנקבע, ולשופטים – לחדד שוב את מנגנוני התקשורת והסיגנלינג בתוך הצוות: עיכוב קצרצר בשריקה במצבי הבקעה, תיאום מילולי עם ה-VAR בנוגע להתפתחות המהלך, והבנה שהחלטה מוקדמת עלולה לסגור חלון תיקון טכנולוגי. עבור האוהדים והמשחק כולו, שקיפות ויציבות בהחלטות משמרות את תחושת ההוגנות שעליה נשען הענף.

בשורה התחתונה: הפנדל הראשון למכבי תל אביב היה יכול וצריך להתגלגל לשער שדה שאמור היה להיספר, אילו נשמר היתרון כמתחייב; מנגד, אירוע נגיעת היד ברחבת הצהובים ייבחן לעומק כדי לקבוע אם התקיימו תנאי חיוב לבעיטת עונשין. שני המקרים יחד יספקו חומר לימוד חשוב לאיגוד השופטים לקראת המחזורים הבאים, בתקווה לדיוק גבוה יותר של קבלת ההחלטות בזמן אמת.