אייל גולסה, מהקשרים המוכשרים שיצאו מכדורגל הנוער הישראלי ושחקן שמזוהה מאוד עם מכבי תל אביב, הודיע בגיל 34 על פרישה ממשחק פעיל – וחשף כי במהלך ימיו במכבי חיפה קיבל הצעה רשמית מבאיירן מינכן. בראיון ל"שיחת היום" ב-ONE סיפר גולסה על התחושות ביום שאחרי ההודעה, חזר לרגעים הגדולים והמאתגרים בקריירה, והתייחס לפרידה ממכבי תל אביב ולפרק שלא הבשיל בלאציו.
"משהו השתחרר אחרי ההודעה, התרגשתי מאוד ואני לא אחד שמתרגש", פתח גולסה. "פתאום הכל צף – מהילדות בטוברוק, הנבחרת הצעירה, הרגעים באירופה – וזה בהחלט אחד הרגעים המרגשים שהיו לי". הקשר, שעלה לבוגרים כבר בגיל 16 וחצי במדי מכבי חיפה ונחשב אז לילד פלא, סיפר כי בשנה האחרונה ניסה לשוב לפעילות מלאה דרך הליכי שיקום שונים, אך הבין שהעומס גובה ממנו מחיר בריאותי שאינו מוכן לשלם.
לדבריו, נקודת המפנה הגיעה לאחר תקופתו במכבי פתח תקווה. "חשבתי שאחרי מכבי ת"א העומס יהיה יותר נוח, אבל זה לא צלח. שם הבנתי שאני צריך לעשות חושבים. בסוף לקח יותר זמן ממה שחשבתי, אבל הגיע הרגע", אמר. את העונה האחרונה העביר ללא קבוצה, ובהדרגה השלים עם ההחלטה לתלות נעליים, כשהוא מדגיש את הרצון לשמור על הגוף ולהימנע מפגיעה נוספת.
כשנשאל על הרגעים החזקים בקריירה, גולסה סימן את הבמות האירופיות ואת הופעותיו בנבחרת הלאומית. "המשחקים באירופה ובנבחרת תופסים אותך הכי חזק, במיוחד במדינה כמו שלנו. לשמוע את ההמנון, כל הדברים מסביב – אין איך להסביר את זה". לצד פסגות אלה, מודה גולסה כי פציעות חוזרות קטעו לא פעם את רצף ההתקדמות. "אם הייתי כשיר לאורך רוב הקריירה, אני חושב שהייתי מגיע לקבוצות יותר גדולות באירופה. היו הצעות שלא הבשילו".
כאן חשף הקשר כי בתקופת ליגת האלופות עם מכבי חיפה הונחה על שולחנו הצעה מבאיירן מינכן: "הייתה לי הצעה רשמית מבאיירן מינכן כשהייתי במכבי חיפה בליגת האלופות, אבל בזמנו לא היה כל כך קל להשתחרר מחיפה. נהניתי מכל רגע ואני צריך להגיד תודה לאלישע לוי שנתן לי את המפתחות והחזרנו לו עם אליפות". במקביל, גולסה התייחס גם לפרשה שלא התממשה בלאציו: "לאציו הייתה במקום השלישי, נתנו הצעה באמת טובה ואמרו שהכל יסתדר עם מכבי חיפה. חשבתי שאני חותם, אפילו לא הסתכלתי על החוזה כשנחתתי, הראו לי את המתחם והייתי בטוח שזה קורה. אמרו לי להיות רגוע, אבל בסוף זה לא הסתדר. כנראה שהכל לטובה".
את עיקר הקריירה בישראל בילה גולסה במכבי תל אביב, שם הפך לדמות מרכזית בחדר ההלבשה וזכה להערכה רבה. הוא מבקש להדגיש כי הפרידה מהצהובים נעשתה בטעם טוב: "בכל מועדון גדול צריכה להיות תחלופה. שחקן שנשאר יותר מדי זמן זה לא תמיד טוב – צריך להחליף וזה חלק מהכדורגל. לא היה לי שום כעס וזה נגמר בטוב. בסוף כל אחד רוצה לשחק, אבל קיבלתי את זה כמו גבר וגם רובי קין אמר לי: 'אני מוריד בפניך את הכובע'". על הטענה שהמאמן מקובע השיב: "היו לו את השחקנים שלו וזה בסדר".
כשנדרש לבחור שלושה רגעים שילך איתם הלאה, גולסה בחר באלה שמדברים הכי חזק לכל שחקן: "האליפויות. אנחנו סובלים המון בדרך, אז הרגעים המאושרים – זה מה שאתה לוקח". על השאלה היכן היה לו הכי כיף, בחיפה או בתל אביב, הוא עונה דיפלומטית אך כנה: "אני מאוד חברותי, איפה שלא תשים אותי יגידו שאני שטותניק. מכל מקום שהייתי לקחתי דברים טובים ואני מודה על כל דבר". והוא גם מסכם בלי חרטות: "אין רגע שארצה למחוק. רוצה לזכור הכל".
עתידו, כך נראה, יישאר מחובר לדשא: "בעזרת השם אשאר בכדורגל, לא בטוח איפה. אקח את הזמן ואחליט". עד אז, גולסה שב ומביט לאחור בתחושת סיפוק, עם הודיה למאמנים שנתנו בו אמון ולחברים לקבוצות בהן שיחק – מכבי חיפה, מכבי תל אביב ומכבי פתח תקווה – ועם ידיעה ברורה: הפוטנציאל היה גדול, הפציעות היו קשות, אך האהבה למשחק והפסגות שחווה יישארו איתו תמיד.
הפרישה של גולסה משאירה אחריה שחקן שהגיע מוקדם מאוד לקדמת הבמה, סחב ציפיות עצומות וגם ידע לספק רגעים גדולים על המגרש המקומי והבינלאומי. גם אם חולפות השנים והזיכרון מתקהה, הסיפור שלו – בין ההבטחה הצעירה, ההצעות מאירופה והחזרה פעם אחר פעם ממשברים – הוא חלק בלתי נפרד מהפסיפס של ליגת העל בעשור האחרון.
Pendel
תגובות
אין תגובות עדיין.