בית חיפוש
Football

סיכום מחזור 2 בליגת העל: דור פרץ סוחב את מכבי ת"א, ב"ש מתפשרת בהתקפה ובית"ר חייבת לסגור את סאגת גדראני

מחזור שני בליגת העל סיפק בעיקר תזכורת למהות: מנהיגות, יציבות וקבלת החלטות נכונות בשוק הרכש משפיעות כבר מספטמבר. מעל כולם בלט דור פרץ, שממשיך להיות מניית הזהב של מכבי תל אביב. בזמן שחלק משחקני ההרכב ממשיכים לבחון אופציות מעבר לים, והסגל עוד בתהליך בני...

Pendel 2026-09-01 16:20:03 Football
סיכום מחזור 2 בליגת העל: דור פרץ סוחב את מכבי ת"א, ב"ש מתפשרת בהתקפה ובית"ר חייבת לסגור את סאגת גדראני

מחזור שני בליגת העל סיפק בעיקר תזכורת למהות: מנהיגות, יציבות וקבלת החלטות נכונות בשוק הרכש משפיעות כבר מספטמבר. מעל כולם בלט דור פרץ, שממשיך להיות מניית הזהב של מכבי תל אביב. בזמן שחלק משחקני ההרכב ממשיכים לבחון אופציות מעבר לים, והסגל עוד בתהליך בנייה מחדש, הקפטן מחזיק את האלופה על המסלול. היו שביטלו אותו בעבר בגלל החמצות או תקופות חסרות ברק, אבל העונה שעברה סימנה תפנית באופן שבו נתפסת תרומתו, והפתיחה הנוכחית רק מעגנת את המעמד: נוכחות, מנהיגות, ווינריות – המכביזם בהתגלמותו. פרץ לא חייב לשלוט בקצב לאורך 90 הדקות, אבל הוא שם כשצריך, מפנה את הגוף נכון, נכנס לרחבה בעיתוי מדויק ומשכלל בעקביות את סיומת השערים. בלי רעש, עם אפקט רציף. על הדרך, ההשוואה למתחרות משאירה סימן קריאה: מול מכבי חיפה, שנראית עדיין מחפשת את הקול המנהיגותי שלה על המגרש, היתרון של הצהובים מתל אביב נראה ברור – לא רק באיכות, אלא באופי. השאלה האם הפוקוס של ערן זהבי עלול להיפגע מתוספת המספרים של פרץ נשארת מעניינת, אבל בפועל השניים מזינים זה את זה.

בדרום, ההחתמה של אדריאן אוגריסה בהפועל באר שבע משדרת מסר כפול. מצד אחד, חלוץ שמוכיח יכולת סקורינג, לחץ ועבודה למען אחרים, יכול להתברר כהוספה חכמה לכל קבוצה שרצה בצמרת. מצד שני – זו גם הודאה בכך שהקיץ לא הלך לפי התוכנית. אוגריסה היה "על המדף" עוד בינואר בערך, ובכל זאת לא נרשמה התלהבות יוצאת דופן מצדו של מועדון שרצה להתרענן בהתקפה. עם התקציב המשופר מהקמפיין האירופי והכסף שנכנס מעסקאות כמו זו של קינגס קאנגווה, ניתן היה לצפות לניסיון להנחית שובר שוויון מחוץ לשוק המקומי. בפועל, זהו כבר חלון שלישי ברציפות שבו באר שבע בוחרת בחלוץ זר מהליגה – פתרון יעיל, אולי, אבל כזה שלא דורש מערך סקאוטינג מעמיק ולא מבטיח קפיצת מדרגה מקצועית. ייתכן שיש נסיבות מקלות, ועדיין, התחושה היא של פשרה ולא של תעוזה. כדי לייצר יתרון יחסי מול מכבי תל אביב ומכבי חיפה, בירושלים הדרומית יידרשו להעז יותר.

במישור האופטימי, מכבי פתח תקוה מציגה ניצוץ של פרויקט מתהווה. סיפורו של לירן חזן בן ה-20 מזכיר במידה מסוימת את ההתפתחות של ליאל עבדה: בכורה בגביע בגיל צעיר, ירידה ליגה שאילצה לבנות ביטחון ולחזור חזק יותר, ואז פריצה מחודשת בבוגרים. בעונה שעברה חזן אומנם סבל מחוסר יציבות ואף איבד לפעמים את מקומו בהרכב, אבל הכישרון מעולם לא עמד בספק. לאחר המכירה של ניב יהושע, נדמה שהוא האקזיט הבא בתור. זיו אריה, שמגיע עם משקפיים טקטיים חדים ותפיסה סבלנית של תהליך, יכול להעניק לחזן את הליטוש הנדרש: להפוך "-10 פינישר" עם יכולת מצוינת להגיע מקו שני לכזה שמייצר לעצמו יותר מצבים, חד יותר בקבלת החלטות ומדויק יותר מול השער. גם אם אחרי שני מחזורים הסטטיסטיקה הייתה יכולה להיות נדיבה יותר, שער ובישול בתחילת המסע בליגת העל הם בסיס נהדר על מנת לעורר תיאבון – של השחקן, של המועדון ושל הסקאוטים מעבר לים. עבור מכבי פתח תקוה, שכלכלת המועדון נשענת על פיתוח ומכירה, זו בדיוק הנוסחה: דקות, אמון, מאמן מלטש ושוק שמביט.

מעבר לכביש בגזרת הבירה, בית"ר ירושלים מקבלת תזכורת כואבת למחיר של סחבת. את העונה שעברה פתחה בלי לוקה גדראני, ורק במחזור הרביעי – מול עירוני קריית שמונה – קיבלה אותו בחזרה. את הנקודות המוקדמות שאבדו הצליחה אמנם למחוק בהמשך ואפילו להגיע לפסגה, אבל הן חזרו לרדוף אותה בסיום המרוץ. גם השנה, אחרי משחקים שהוחמצו באירופה והופעה לא משכנעת ב-4:1 מול מכבי נתניה בבלומפילד, ניכר שראשו של גדראני לא לגמרי בעניינים. הסאגה החוזית נמרחה יותר מדי זמן ופגעה ביציבות החלק האחורי. וזה לא מקרה: כשגדראני רגוע ומסודר, ההגנה נראית אחרת – בריאן קרבאלי נראה בטוח יותר כבלם לצדו, וירדן כהן מקבל גיבוי שמאפשר לו לעלות קו בביטחון ולתרום גם בהתקפה. בית"ר למדה על בשרה שבעונה ארוכה כל נקודה סופית מהחודש הראשון יכולה להתגלגל לכדור שלג במרץ–אפריל. סטטיסטית, כאן לא לקחו אליפות אחרי פתיחה של 0 מ-6. ההשלכות ברורות: לסגור את התיק החוזי ולייצב את משולש התיאום במרכז ההגנה – עכשיו.

בתמונה הרחבה של המחזור, הקבוצות הגדולות עדיין מצויות בתהליכי התאקלמות, חלקן עם שינויים בסגל ובצוות המקצועי וחלקן עם סדרי עדיפויות בין אירופה לליגה. זה בדיוק השלב שבו דפוסי עבודה, היררכיות ברורות וניהול עומסים מנצחים כישרון גולמי. מכבי תל אביב נהנית מעוגן בדמות דור פרץ – שחקן של רגעים גדולים ואבחון מצבים חד. מכבי חיפה תידרש למצוא את הקול הבכיר על הדשא ולתרגם איכות לסמכות. הפועל באר שבע צריכה להחליט אם היא מסתפקת בפתרונות "קרובים לבית" או שואפת למהלך שובר-שוויון. מכבי פתח תקוה מתקדמת עם סיפור צעיר מלהיב שיכול להפוך לנכס כלכלי. בית"ר ירושלים חייבת לסדר את העניינים מאחור כדי לא לרדוף שוב אחרי נקודות שאבדו מוקדם מדי.

זה רק מחזור שני, אבל הניואנסים כבר כאן: מי שעושה סדר בספטמבר, מרוויח גמישות באביב.

תגובות

אין תגובות עדיין.