“ייקח לנו עוד שנים לעכל”: הלילה המטלטל של הפועל באר שבע בבאקו וההבטחה של קוז'וך לעתיד

אחרי שריקת הסיום בבאקו, דממה כבדה ירדה על חדר ההלבשה של הפועל באר שבע. שחקנים שישבו ארוכות על הספסל, עיניים לחות ודומעות, מבטים תוהים זה אל זה – כך נראתה תחילתו של הלילה המטלטל ביותר שעבר על הקבוצה מזה שנים. האוטובוס האדום המתין ממש בצמוד לגרם המדרגות היורד מהמלתחות באצטדיון, וכשההלם הראשוני התפוגג במעט, שחקני באר שבע התקלחו במהירות וצעדו בשקט קודר אל הדלתות הנסגרות.

בתוך הדממה ניסה רן קוז'וך להרים. המאמן עבר בין שחקן לשחקן, לחץ ידיים, חיבק, ושוב חזר על המסר: הוא גאה במסע, גאה בדרך, ובעיקר – שבשורה התחתונה באר שבע מגיעה לליגה האירופית. מנגד, ההרגשה בבטן נותרה כבדה; כך סיפרו במועדון על תחושה של החמצה היסטורית, כשהיעד שנגעו בו – ליגת האלופות – חמק ברגע האחרון. “זו ההדחה הכי כואבת שהייתה מאז ומעולם בכדורגל הישראלי”, אמר אחד משחקני הקבוצה רגע לפני שנכנס לאוטובוס, משפט שמסכם עבור רבים במועדון את העוצמה הרגשית של הלילה.

אופיר מרציאנו היה מהראשונים להתייצב מול המצלמות. למרות האכזבה, השוער מצא כוחות לדבר בהרחבה עם הכתבים הישראלים, ובהמשך גם עמד מול התקשורת האזרית במשך דקות ארוכות. “זה רגע לא פשוט בכלל”, אמרו סביבו, כשברקע הצוות המקצועי והמעטפת מנסים לשמור על שגרה – מים קרים, מגבות, חיבוקים; הכול כדי להחזיר אוויר לריאות אחרי מפלה שמרגישה גדולה מהחיים.

בשעות הבוקר המוקדמות, אנשי הפועל באר שבע הגיעו לשדה התעופה בבאקו לדרך חזרה ארוכה לישראל. בין תיקי היד והדרכונים, ניסו גם לאסוף את השברים המנטליים. “אם היו אומרים לנו בתחילת הקיץ שנסיים את אוגוסט עם כרטיס לליגה האירופית, בפורמט החדש והקשוח של שמונה משחקים בליגה האירופית – כולם היו חותמים”, אמר אחד השחקנים בניסיון למצוא נקודת אור. “ברור שבסיטואציה הזו לכל שחקן ייקח עוד הרבה שנים לעכל את הפספוס הזה. זה באמת משהו שכספורטאים נצטרך לדעת להתגבר עליו, אלא אם נצליח לעשות את מה שרן מאמין בו”.

ואכן, במסיבת העיתונאים שלאחר המשחק, קוז'וך הציב אופק. הוא הדגיש כי הוא משוכנע שבסופו של תהליך, הפועל באר שבע שלו תגיע לליגת האלופות. מבחינתו, גם רגע של איבוד כרטיס יכול להפוך לדלק לעונה שלמה: הפקת לקחים, המשכיות ובניית קבוצה קשוחה יותר מנטלית. סביבתו מתארת מאמן שמתעקש לראות את הדרך ולא רק את התוצאה; מי שמנסה להחזיר לשחקנים את הביטחון ולשכנע אותם שהמפגש הזה, כואב ככל שיהיה, יכול להיות האבן שממנה מזנקים מעלה.

גם שחקני סבאח, שנקרו על דרכם של חלק מאנשי באר שבע ביציאה מהאצטדיון, ניסו לנחם. ג'וי לאנס מיקלס, שהיה מהמצטיינים בצד האזרי, עצר והודה בכנות: “זה הרגע הכי כואב שיכול להיות לכדורגלן בקריירה. אני לא רוצה לחשוב מה אנחנו היינו עוברים במקום הפועל באר שבע. אני יכול להבין לגמרי מה שהם מרגישים”. מחווה קטנה של יריב, שמזכירה שבסוף – מאחורי ההמולה והכותרות – זו דרכו של משחק שמטפס לגבהים ומפיל לתהומות באותה קלות.

הנסיעה מהאצטדיון למלון תיארה, אולי יותר מכל דבר אחר, את עומק האכזבה. “זו הייתה הנסיעה הכי קשה שהייתה לכל שחקן”, הודו בבאר שבע. דלתות האוטובוס נסגרו, והמילים היו מעטות. בחלון השתקפו אורות הלילה של באקו, ובתוך הראש חלפו שוב ושוב מהלכים ורגעים קטנים שיכלו להסתיים אחרת. הצוות המקצועי סימן לשחקנים להתמקד בשלבים הבאים – בדיקות התאוששות, תכנון מדויק של ימים ספורים של מנוחה ושל אימונים ממוקדים, וההבנה שלמרות הכול, ממתינה לקבוצה במה אירופית משמעותית בעונה הנוכחית.

בלב הכאב, בבאר שבע מדגישים כי עצם הכרטיס לליגה האירופית – הישג שלא הושג במתכונתה הנוכחית עד כה – הוא נקודת מוצא שמחייבת ארגון מחודש: סגל רחב, רענון מנטלי, רוטציות חכמות וניהול עומסים. פורמט הליגה האירופית החדש, עם שמונה משחקים בשלב הליגה, ידרוש מהקבוצה כושר תחרותי גבוה לאורך זמן, לצד יציבות בליגה המקומית.

בימים הקרובים ינסו בקבוצה להחליף את תוגת הלילה במבט מעשי: שיחות אישיות עם שחקנים, חיזוק הביטחון אצל מי שחוו מפח נפש, ושיקום מהיר של חדר ההלבשה. המטרה הראשונית – להחזיר את האנרגיה לקראת האתגרים הקרובים, בליגה ובאירופה. לקראת החזרה לישראל, המסר הפנימי היה אחיד: זה היה לילה שעושה צלקות, אבל הוא גם עשוי להיות הלילה שמחשל. “ייקח לנו עוד שנים לעכל”, אמרו בחדר ההלבשה, “אבל אם נדע להפוך את הכאב לכוח – עוד נחזור לכאן חזקים יותר”.