אחרי 0:2 על ויקינגור: מבחן הבגרות של הפועל באר שבע בדרך לסיבוב המוקדמות השלישי

הפועל באר שבע סימנה וי גדול באירופה: האלופה ניצחה 0:2 את ויקינגור בגומלין שנערך בהונגריה, הבטיחה את מקומה בסיבוב המוקדמות השלישי של ליגת האלופות והבטיחה לעצמה חורף אירופי עם שלב בתים לפחות בקונפרנס-ליג. מעבר לכרטיס הלא פשוט לסיבוב הבא, זה היה מבחן לחץ ראשון במעלה עבור הקבוצה של רן קוז'וק—ומבחן שהיא עברה בביטחון ובבגרות.

מה בלט בדרך לשלב הבא? קודם כל, היציבות המנטלית. באר שבע הגיעה למשחק שבו טעות אחת עלולה לעלות ביוקר, אך נראתה ממושמעת, סבלנית וחדה בניהול הדקות. גם כשקצב המשחק ירד תקופות מסוימות, החניכים של קוז'וק לא זנחו את התכנית: שמרו על מרחקים קצרים בין הקווים, עבדו נכון בלחץ הראשוני על הכדור, וכשנדרשו—ידעו להעביר הילוך כדי לייצר מצבי הבקעה. שמירה על שער נקי במעמד כזה היא קרדיט לכל המערך ההגנתי: מהשוער, דרך הבלמים ועד לקשרים שסגרו נכון את האזורים המסוכנים.

בפן ההתקפי, אפשר היה לראות דגשים ברורים: יותר תנועה לעומק בזמן, ניצול אגפים כדי למתוח הגנות צפופות, ושימוש יעיל במעברים כשהיריבה חשפה שטחים. זאהי אחמד היה אחד השמות הבולטים—הוא המשיך את מגמת ההתקדמות מהקיץ, נראה חד במפגשי אחד על אחד, תרם תנועה ללא כדור והוסיף לאינטנסיביות בחלק הקדמי. זו הופעה שמחזקת את מעמדו ברוטציה ונותנת לקוז'וק עוד אופציה אמינה בתקופה עמוסת משחקים.

הניהול מהספסל היה נדבך משמעותי. רן קוז'וק קרא היטב את הדופק של המשחק, ביצע התאמות במערכים ובתפקודים לאורך הדקות, ובחר רוטציה שמאזנת בין שמירת אנרגיות לבין שמירה על שליטה. ההחלטה לספסל את אליאל פרץ עוררה לא מעט שיח, אך בתוך חדר ההלבשה היא משדרת מסר מקצועי ברור: אין עמדות שמורות, והכושר, ההתאמה למשחק הספציפי והאיזון בין חוליות הם שיכריעו. עבור פרץ זהו אתגר לחזור לרמת חדות שתמקסם את האיכויות ההתקפיות שלו, ועבור הקבוצה זו הוכחה לעומק תחרותי בריא.

מן הצד השני של המטבע עומדת פרידה שאי-אפשר להתעלם ממנה: קינגס קאנגווה, אחד מעמודי התווך של באר שבע בשנים האחרונות, השלים מעבר רשמי לפנאתינייקוס. קאנגווה הותיר חותם משמעותי במרכז המגרש—אנרגיה, דינמיות ויכולת לשבור קווים—והעזיבה שלו פותחת אתגר כפול: הן במציאת איזון מחודש בקישור והן בשאלה האם יגיע חיזוק מקומי שיתאים לפרופיל שקוז'וק מחפש. במועדון בוחנים את השוק הישראלי, אך גם התפתחות פנימית של שחקנים קיימים יכולה להוות תשובה, בין אם דרך שינוי דגשים טקטיים ובין אם באמצעות העלאת תרומה מספרית משחקני הכנף והקישור.

כעת נמצאת באר שבע עם הפנים קדימה אל סיבוב המוקדמות השלישי והמפגש המסקרן מול הכוכב האדום בלגרד. מדובר ביריבה מנוסה באירופה, עם סגל עמוק, משחק פיזי וקצב גבוה—ובעיקר באצטדיון שידוע בלחץ שהוא מייצר. כדי לצלוח את האתגר, באר שבע תצטרך לעמוד באינטנסיביות לאורך 90 דקות, להיות מדויקת יותר בפס האחרון ולשמור על ריכוז מקסימלי בכדורים נייחים. כל פרט קטן—מהיציאה הנכונה ללחץ ועד לכיסוי קווי מסירה בין הקווים—יקבל משקל עודף ברמת היריבה הזו.

העומס העתידי מחייב המשך חלוקת דקות חכמה. קוז'וק יידרש לשמר רעננות מבלי לפגוע בהרכביות ובקוהרנטיות, כאשר שחקנים דוגמת אחמד מרחיבים את מרחב הבחירה. השאלה כיצד ייראה הקישור בלי קאנגווה, מי יתפוס אחריות הגנתית והתקפית, ואיך תשולב תרומתם של שחקני המשנה במהלך צמד המשחקים, תהפוך למפתח. בתוך כך, גם התמיכה מהקהל והביתיות במשחק הראשון/השני עשויים להיות גורם מכריע—במיוחד כשפערי איכות מצטמצמים ברמות האלה בזכות משמעת, ארגון וניצול מצבים.

בשורה התחתונה: הפועל באר שבע עברה את המשוכה הראשונה בצורה משכנעת והוכיחה שהיא יודעת להביא את עצמה לרגעי אמת. עכשיו מגיע המבחן המשמעותי יותר—מול יריבה בכירה ובתנאים קשים. אם תשכיל לשמר את היציבות המנטלית, להמשיך לפתח את הנשק ההתקפי דרך התנועה לעומק והמעבר המהיר, ולמצוא את הפתרון הנכון לחסר במרכז הקישור—יש לה את הכלים להמשיך עוד צעד בדרך לאירופה גדולה. עד אז, הניצחון על ויקינגור והבטחת החורף האירופי הם לא רק ציון דרך אלא גם הצהרת כוונות לעונה שלמה.