הפועל ב״ש הבטיחה עונה אירופית ונפרדה מקינגס קאנגווה: 0:2 על ויקינגור בהונגריה

הפועל באר שבע סגרה חשבון עם ויקינגור והשלימה מהפך בדרך לשלב הבא במוקדמות ליגת האלופות, עם ניצחון 0:2 במשחק שנערך אמש בהונגריה. אחרי ההפסד המינימלי בשבוע שעבר באיסלנד, הקבוצה של באר שבע ידעה שהזדמנות התיקון נמצאת בידיה – וגם אם זה לא נראה כך במחצית הראשונה, המחצית השנייה שינתה את התמונה מקצה לקצה והחזירה לה את הביטחון ואת החדות.

פתיחת המשחק הייתה מהוססת, איטית ובעלת קצב נמוך. המחצית הראשונה הסתיימה ללא שערים, ובעיקר ללא איומים ממשיים על השער האיסלנדי – אפילו בעיטה אחת למסגרת לא נרשמה לזכות באר שבע בפרק זמן זה. קשה היה למצוא תבנית התקפית זורמת או קבלת החלטות נכונה בשליש האחרון, והמשחק נגרר למאבקי אמצע ושבירת קצב. אלא שמיד עם פתיחת המחצית השנייה נרשמה תפנית: שחקני באר שבע העלו הילוך, הגבירו את המהירות והחלו לתקוף בעקביות דרך האגפים, מימין ומשמאל, תוך ניצול פיזיות, עומק ורוחב המגרש.

התעוררות זו הביאה לשער היתרון של זאהי אחמד, שהגיע בזמן הנכון כדי לדחוף את הכדור לרשת ולהוריד לחץ מהכתפיים האדומות. השער שחרר את הקבוצה, העלה את רמת הביטחון והפך את ויקינגור לעייפה וחסרת מענה מול הישירות והקצב שהכתיבה באר שבע. מהלך יפה נוסף, שהחל בתנועה מהירה קדימה ונגמר במסירה נכונה של קינגס קאנגווה, הוביל לשער השני של אמיר גנאח – והמומנטום כבר היה חד-סטרי. מכאן ועד לסיום ידעה באר שבע לנהל את היתרון בשכל, להימנע מטעויות מיותרות ולשמור על שער נקי שהבטיח את העלייה לשלב הבא, תוך מחיקה מעשית של ההפסד במשחק הראשון.

מעבר לעלייה, הערב הזה נצבע גם בגוון רגשי: זה היה משחק הפרידה של הקשר קינגס קאנגווה, שכבר נמצא בדרכו לפנאתינייקוס. קאנגווה הספיק להיות מעורב בשער השני עם בישול מדויק, וגם החמיץ שתי הזדמנויות משלו – אולי בשל התרגשות טבעית ברגעים האחרונים שלו במדים האדומים. עזיבתו של הקשר הזמבי, אחד הכוחות היצירתיים והמרגשים של באר שבע בתקופתו, מזכירה ברוחה פרידות משמעותיות מן העבר, כמו זו של טוני וואקמה. מבלי להשוות בין סגנונות, שני השמות סימלו עבור האוהדים את יסודות הברק והאטרקטיביות, ויהיה מאתגר למצוא תחליף מיידי ליכולת הפריצה, המסירה החכמה והאינטנסיביות של קאנגווה.

מבחינה מקצועית, המשחק הדגיש שני מסרים חשובים לקראת ההמשך: הראשון – כשבאר שבע משחקת בקצב גבוה, עם תנועה לעומק והצטרפות מאחור, היא מייצרת מצבים ונראית כקבוצה בטוחה בעצמה; השני – ללא קאנגווה, יהיה צורך בחלוקת אחריות התקפית רחבה יותר, עם תרומה גדולה מהכנפיים ומהקישור הקדמי, והעמקת הרוטציה כדי לשמר את האינטנסיביות. ההתאמות הללו יהיו קריטיות כבר בשבוע הבא, כשעל הקווים ממתין אתגר קשה בהרבה בדמות הכוכב האדום בלגרד. היריבה הסרבית תדרוש דיוק גבוה, משמעת טקטית ושמירה על ריכוז לכל אורך 90 הדקות, משום שכל טעות עלולה להיות יקרה.

מעבר להיבט ההישגי, העלייה מבטיחה לבאר שבע עונה אירופית ממושכת – תוספת ביטחון, נקודות דירוג הכרחיות למועדון ולכדורגל הישראלי, וכן חשיפה לשחקנים צעירים ולבעלי תפקידים. זהו גם אות חיובי לקהל, שראה קבוצה שיודעת להתאושש, להפוך מומנטום ולנצח משחק שאיים להסתבך. עם זה, ההנהלה והצוות המקצועי ניצבים כעת בפני משימה שאינה פחות חשובה: לבנות מחדש את מרכז השדה לאחר עזיבת קאנגווה, להעצים את מי שנמצאים – כדוגמת זאהי אחמד ואמיר גנאח שהוכיחו קור רוח ואפקטיביות – ולשקול חיזוק נקודתי אם ייפתח חלון מתאים.

בסיכומו של ערב, באר שבע החזירה לעצמה את החדות, השיגה 0:2 ברור ומשכנע שהפך את התמונה אחרי הפסד מינימלי, ונפרדה בכבוד משחקן מרכזי שהותיר חותם. עכשיו, כשהכרטיס לשלב הבא בכיס והמסר המקצועי ברור, נותר לראות אם האדומים ידעו לתרגם את האנרגיה הזאת גם מול רמה גבוהה יותר. אם הקצב, האומץ והנחישות של המחצית השנייה יישמרו, ייתכן מאוד שגם האתגרים הבאים ייראו אפשריים.