פאנל "ציון 3" מתלהב: אוהדי הפועל תל אביב מספר אחת – אחרי ה-0:2 על לודוגורץ וחזרה לאירופה

חזרתה של הפועל תל אביב לבמה האירופית אחרי 12 שנות היעדרות לוותה במחמאות מכל עבר – ולא רק בשל ה-0:2 המרשים במשחק הראשון מול לודוגורץ. חברי פאנל הפודקאסט "ציון 3" הקדישו את חלקו המרכזי של הפרק לניצחון, לסגנון המשחק של האדומים ובעיקר לתמיכה האדירה של הקהל האדום, כ-5,000 אוהדים שליוו את הקבוצה והפכו את הערב לחגיגה אדומה.

יונתן נמרודי פתח את הדיון בתחושת רציפות היסטורית: "הפועל תל אביב 12 שנה לא הייתה באירופה – כאילו לא עזבה מעולם". בעיניו, עצם החזרה והניצחון המשכנע מול יריבה מנוסה באירופה מסמנים כי המועדון מצא מחדש את ה-DNA התחרותי שלו. משה זיאת הרחיב על הזהות הספורטיבית של הפועל תל אביב לאורך השנים: "אנחנו כל פעם אומרים שהם לא משחקים טוב וזה, אבל האתוס של הפועל אף פעם לא היה כדורגל יפה... אני זוכר את הפועל בניינטיז, אפילו הפועל של 98 שרצה מולי. זו הייתה הפועל של 0:1". איציק שאשו הסכים: "זה מעולם לא היה ככה" – ובכך סימן קו ישיר בין המסורת ההיסטורית של המועדון לבין ההופעה הנוכחית באירופה.

עם זאת, הפאנל הזכיר שגם בעבר ידעה הפועל תל אביב להבריק, כשזיאת ציין את עונת 2010 כחריג מרהיב של כדורגל סוחף ואיכותי במיוחד. ועדיין, המסר שחזר ונשנה בדיון היה שהמועדון משגשג כשהוא נשען על לחימה, ארגון טקטי ומשמעת – ובמילים שלהם: הפועל שמנצחת קודם כל באופי. בתוך כך, עלתה גם מחמאה ישירה לעבודה המקצועית הנוכחית במועדון: "אני חושב שמה שברדה עושה הוא מדהים", אמר נמרודי, ושיתף התפעלות מהאופן שבו האדומים "טאטאו" את לודוגורץ. שאשו הצטרף בהתלהבות: "אחי, זה הישג גדול. מה זה? ניצחו אותם באהלן אהלן" – ביטוי שמסמן מבחינתם עליונות וביטחון גם מול יריבה שמגיעה מרקע אירופי עשיר.

מרגע זה ואילך עבר הדיון למוקד הרגשי של הערב: הקהל. זיאת הדגיש את ממדי התמיכה: "להביא 5,000 אוהדים לשם, זה מדהים. אבל זה תמיד היה להם". שאשו הלך צעד נוסף וקבע חד-משמעית: "אוהדי הפועל תמיד היו מספר אחת, אף אחד לא מתקרב אליהם". אור אמיגה, בחצי חיוך אך עם הרבה הערכה, הוסיף: "היו להם 12 שנה לחסוך כסף. גם אם הם היו משחקים בדרום אמריקה, הם היו מגיעים" – ובהמשך קיבע את המסר: "הם הקהל הכי טוב". נמרודי חתם את קו המחשבה הזה בהוקרה רחבה: "באמת מגיע להפועל תל אביב כמועדון, כקהל וכצוות מקצועי שאפו עצום". כאשר נמרודי ציין שאינו אוהב לדרג קהלים, שאשו התעקש: "אני כן, והם מספר אחת בדברים האלה". אמיגה שב ואישר: "הם הקהל הכי טוב", ושאשו סיכם: "גם בליגה וגם בחו"ל". זיאת הוסיף בחיוך: "אחרי בית"ר, אבל כן" – משפט שהוסיף קורטוב של יריבות ספורטיבית לדיון מבלי לגרוע מהערכה העמוקה שהובע כלפי האדומים.

במהלך השיחה חזרו חברי הפאנל שוב ושוב אל השילוב שמצטייר כהכרחי עבור הפועל תל אביב של העונה: בסיס הגנתי ומחויבות, ניצול מצבים חכם, ואווירה מבעבעת מהיציעים – גם בבית וגם מחוץ לגבולות ישראל. בעיניהם, זהו מתכון שבנה את המותג ההיסטורי של הפועל, וממשיך ללוות אותו גם ברגעי שיא עדכניים כמו הערב מול לודוגורץ.

מעבר להתרשמות המקצועית, הפאנל שרטט תמונת עולם ברורה של תרבות האוהדים: נוכחות המונית, ליווי נלהב, שירה בלתי פוסקת ותחושת שליחות שמחברת בין עבר, הווה ותקווה לעתיד. מבחינתם, החזרה לאירופה אחרי יותר מעשור היא לא רק יעד שהושג, אלא נקודת מוצא מחודשת – והקהל, כך נטען, הוא הכוח המניע המרכזי שמעניק לשחקנים ביטחון ומעלה את רמת הביצוע גם מול יריבות מנוסות.

בסיכום הפרק, נרשם קונצנזוס: הפועל תל אביב חוזרת לזירה הבינלאומית עם תזכורת חדה לזהותה – קבוצה שמתעדפת תוצאה על פני קישוטים, נשענת על עקרונות עבודה ברורים ומקבלת מהיציע גב שאין שני לו. ה-0:2 על לודוגורץ נתפס אצל חברי "ציון 3" לא רק כהישג בודד, אלא כסימן דרך שיכול לייצר תנופה בהמשך הקיץ. ובעיקר, ערב שבו אלפי אדומים הדגישו בפעם המי יודע כמה מדוע הם, לדעת הפאנל, הקהל מספר אחת – בליגה ובחו"ל.