בית"ר ירושלים עלתה שלב באירופה אחרי מותחן גדול והכרעה בדו-קרב פנדלים (3:4) מול א.א.ק לרנקה, בתום 3:3 בסיכום שני המפגשים. כ-3,000 אוהדים צהובים-שחורים ליוו את הקבוצה לרומניה ויצרו אווירה ביתית לכל דבר. "אם לא היינו עולים היינו צריכים להתבייש. שני משחקים בשליטה מוחלטת שלנו, אסור היה לנו להסתבך ככה", סיכמו שחקנים בחדר ההלבשה, ובמועדון הודו: "בסיום זה הרגיש כמו חגיגות בארץ".
בית"ר הייתה עדיפה ברוב דקות הצמד, והעלייה משקפת את ההתרשמות הזו – בעיקר לנוכח העובדה שהיריבה מצוידת בתקציב וניסיון אירופי רחבים יותר. כל זה קרה למרות היעדרו של לוקה גדראני, למרות שירדן שועה הקפטן טרם נכנס לקצב המלא, על רקע חזרתו ההדרגתית של שון וייסמן לכושר משחק, ויום פושר של קאלו (שסיים את חלקו כבר במחצית) – אבל עם דבר אחד חד וברור: נוכחות של כוכב במשחקי הכרעה. עומר אצילי, שרשם קיץ כמעט נטול אימונים בעקבות הפציעה שספג בסיום העונה שעברה מול הפועל תל אביב, נתן שני רגעים של קילריות שנחרטו על לוח התוצאות ועל התודעה: סחיטת פנדל בערמומיות רגע לפני ההפסקה, ושער אדיר מ-25 מטר בדקה ה-89. מעבר לשערים, אלו היו הדקות והעיתוי – אופי שהזרים ביטחון בכל פעם שבית"ר נקלעה לפיגור. במועדון מבינים כי יידרש ניהול עומסים חכם עבורו בהמשך, כדי לשמרו חד ובריא לעומק העונה.
מן העבר השני של המגרש, אחד מסיפורי הערב הוא דניאל וורקו. בעבור דמי השבחה של 240 אלף ש"ח, בית"ר קיבלה שחקן שנכנס בקיץ מהלאומית היישר ללחץ של זירה אירופית – ונראה שם שייך. בוריס אנו התקשה לאורך שני המשחקים, ווורקו איזן אותו באגרסיביות טובה ובכניסות חכמות לקו. אלמוג כהן, שמכיר היטב את היכולות של וורקו, לא הופתע – אבל הדרך שבה השתלב לרמות הגבוהות של הכדורגל הישראלי מרשימה ומעודדת את הצוות המקצועי.
והגיבור הגדול? מיגל סילבה. השוער הפורטוגלי עצר שני פנדלים והפך את דו-הקרב מהימור מסוכן למסלול עלייה. לא רחוק היום שבו אותה בעיטת עונשין זכורה – ההרחקה המיותרת נגד בני יהודה ברבע גמר הגביע בעונה שעברה – סימנה אותו כסימן שאלה. אלמוג כהן האמין בו בעקביות, וגם אם לעיתים הזרמים סביב עמדת השוער מאיימים לייצר גל של ספק, שתי ההצלות מהנקודה הלבנה החזירו את סילבה לסימן קריאה וניטרלו רעשי רקע שהיו עלולים להתגבר אם בית"ר הייתה נופלת בפנדלים.
נאנה אנטווי רשם עוד תצוגה חזקה על הקו, בעוצמות שהקשו מאוד על המגינים הקפריסאים וגרמו ליהב גורפינקל לחוות ערב תובעני במיוחד. ההגעה שלו בינואר כבר הוגדרה במועדון כ"שדרוג בעמדה", וככל שהקבוצה מתקרבת למשחקים גדולים, כך מתבהר עד כמה יתרון מהירות וכוח בתפקיד הכנף הוא נכס אסטרטגי.
ובכל זאת, בית"ר יודעת שהדרך קדימה מחייבת הידוק ברגים: לרנקה בעטה שש פעמים למסגרת ב-90 דקות – שלוש הסתיימו ברשת. זה לא נבע מסגנון משחק הרפתקני, אלא מרגעי נאיביות וחוסר ריכוז. יד מיותרת של בוריס אנו, חומה שלא קפצה כראוי בכדור חופשי וטעות שוער אחת – שרשרת של פרטים קטנים שעלתה בגדול. בבית וגן ידגישו השבוע ניהול מצבים נייחים, תגובה שנייה בכדורים חוזרים וקור רוח בחצי המגרש האחורי, כדי שהאופי שנחשף בדו-קרב מהנקודה הלבנה יתורגם גם לדקות הלחץ בתוך המשחק עצמו.
מעבר לצד המקצועי, יש גם בשורה כלכלית: העלייה של בית"ר לשלב הבא הבטיחה הכנסה של 550 אלף יורו, בנוסף ל-175 אלף יורו בסיס על עצם ההשתתפות במפעל. אם תדחה גם את אוסטריה וינה ותעפיל לשלב הפלייאוף, הסכום המצטבר יעלה לכ-750 אלף יורו. אמנם משחקי הבית נבצרו מהקבוצות הישראליות בנסיבות ידועות, אך במועדון מצפים לפיצוי ממשרד הספורט שיאזן חלקית את אובדן קופות האירוח.
היריבה הבאה, אוסטריה וינה, תעמיד את בית"ר למבחן איכות נוסף – קצב אירופי, מעבר מהיר מהגנה להתקפה, וניהול עומסים מדויק באמצע שבוע ולקראת פתיחת ליגת העל. המפתח: לשמר את חדותם של אצילי ואנטווי בצדדים, להחזיר את שועה למעורבות מקסימלית בשליש האחרון, לייצב את אגף ימין אם אנו ימשיך להתקשות, ולהישען על הביטחון שמספק סילבה אחרי הלילה הזה. אם האוהדים ימשיכו ללוות במספרים גדולים גם במגרשים נייטרליים, האפקט הביתי שהורגש מול לרנקה עשוי להפוך לנכס קבוע בחודש הקרוב.
בסיכום ביניים, בית"ר מצאה את עצמה בערב של מבחן אופי – וענתה בענק. כשהקילר-אינסטינקט של הכוכבים פוגש עבודה שחורה וחזרה ליסודות, וכששוער הופך דף עם שתי הצלות מהנקודה הלבנה, מתקבלת תמונה של קבוצה שמתחילה להאמין בעצמה. כעת מגיע שלב האימות: לשכפל את האומץ והדיוק גם בלי דרמות, כבר בסיבוב הבא.
Pendel
תגובות
אין תגובות עדיין.