יותר מעלה לשלב הבא – זו הייתה הצהרת כוונות. הפועל תל אביב חזרה מרזגראד עם 2:2 מול לודוגורץ והשלימה 2:4 בסיכום שני המשחקים, בדרך לסיבוב המוקדמות השלישי של הקונפרנס ליג. מעבר לתוצאה, האדומים הוכיחו בשני המפגשים עדיפות טקטית, משמעת, אופי ואנרגיה, והראו שלמרות שהם בתחילת הדרך האירופית שלהם אחרי היעדרות ארוכה – הם מסוגלים להתמודד מול מועדון חזק ומבוסס. לא במקרה סיכמו במועדון: "עברנו מפלצת".
המשחק בבולגריה נפתח בדיוק כפי שהפועל תל אביב קיוותה: עם יתרון שני השערים מהמשחק הראשון, היא לא נסוגה אחורה אלא אתגרה את הקבוצה המקומית כבר מהדקות הראשונות. הלחץ היה שקול, הקווים צמודים, והיציאה קדימה מדודה. המהלך שהוביל לשער היתרון היה תמונת מראה למה שעבד: עומרי אלטמן מצא במסירה חדה את עמנואל בואטנג, שהקדים את ההגנה והכניע את השוער. המחצית הראשונה הסתיימה בתחושה שהפלן-איי יצא אל הפועל – שליטה רגשית וטקטית של האדומים במגרש חוץ לוהט.
תחילת המחצית השנייה הזכירה כמה דקה יכולה להיות התמונה באירופה: לודוגורץ הגיבה, שינתה קצב, הצליחה להשוות ואף לבצע מהפך. אלא שבנקודת מבחן, כשהמומנטום נטה לבולגרים והאצטדיון דחף, הפועל תל אביב שמרה על קור רוח. אסף צור, ששידר ביטחון לאורך ההתמודדות, עצר פנדל חשוב ושמר את המשחק פתוח, ובצד השני בואטנג השלים צמד שסגר למעשה את הסיפור. כאן נרשמה הבשלות: חזרה לפרקטיקה, ניהול דקות חכם, וחזרה לעקרונות שמהם יצאה לדרך.
אם יש משהו שחזר על עצמו אצל אנשי הפועל תל אביב לאחר השריקה, הוא האמונה ביסודות: שקט, עמידה נכונה, והבנה שהשלם גדול מסך חלקיו. פלקאו ואדנריאן קרייב סיפקו עבודה שחורה ואיזון במרכז, הקווים שמרו על צפיפות, וההגנה ידעה מתי לצאת ולפגוש את הכדור ומתי לספוג לחץ. זה אולי עדיין לא מפגן של איכות אישית יוצאת דופן בכל עמדה, אבל זו קבוצה שממקסמת את מה שיש לה – ובשלב הזה של העונה, זה הרבה מאוד.
במועדון מדגישים שההישג גדול במיוחד נוכח מעמדה של לודוגורץ בכדורגל האירופי. היריבה הבולגרית זכתה ב-14 אליפויות ב-15 העונות האחרונות, תקציבה גדול משמעותית, ורק לעיתים נדירות הודחה לפני שלב בתים במסגרות השונות. מול מכונה אירופית משומנת שכזו, הפועל תל אביב לא רק שרדה – היא הכתיבה חלקים ניכרים מצמד המשחקים.
מבחינת תמונת הסגל, האדומים יודעים שהם עדיין רחוקים מלהיות “מוכנים גמורים”. הכוונה להוסיף עוד שני שחקנים משמעותיים עד סיום החלון נותרה על הפרק, אך בינתיים זה אותו גרעין שהחזיק את רוב הנטל גם בעונה שעברה – והצליח לעבור משוכה אירופית קשה. זה הישג כפול: גם מקצועית וגם מנטלית.
בסיום המשחק נרשמו חגיגות ענק מול כ-1,400 אוהדים אדומים שליוו את הקבוצה לבולגריה. שירי ניצחון, דגלים באוויר ותמונות קבוצתיות על כר הדשא – בדיוק מה שנבנה לאורך הקיץ סביב חיבור מחודש בין הקבוצה ליציעים. יחד עם זאת, בחדרי ההלבשה המסר היה חד: שומרים על צניעות, ממשיכים לעבוד, ולא מורידים אחוז אחד של מחויבות.
הצוות המקצועי כבר הפנה מבט קדימה לסיבוב הבא מול קטוביץ הפולנית, שעברה את ז'ילינה הסלובקית. בקטוביץ מסתמנת קבוצה פיזית ומאורגנת, עם כוח אש שצריך לשים לב אליו, ובין היתר בלט איליה שקורין – חלוץ המוכר היטב מהקדנציה שלו במכבי פתח תקווה. בהפועל תל אביב מבינים: אם לא יגיעו לאתגר הבא עם אותה גישה, ריכוז ונחישות – המחיר יהיה מיידי.
ברמה האישית, היו כמה נקודות אור מובהקות: בואטנג, שספג ביקורת בתקופה האחרונה, ענה עם צמד וביטחון מחודש ליד השער; אלטמן הוכיח שוב את הערך המוסף שלו בקבלת ההחלטות ובמסירה האחרונה; צור סיפק עצירה מפתח ברגע האמת והקרין שקט לכל החוליה האחורית. סביבם, שורת שחקנים משלימה נתנה עומק, תנועה ללא כדור ועבודה טקטית שלא תמיד נמדדת בסטטיסטיקה, אבל מכריעה במשחקים מהסוג הזה.
במועדון חזרו והדגישו כי לצד הקמפיין האירופי, המטרה היא לבצע קפיצת מדרגה גם בליגה. היכולת לשמור על רעננות, לנהל סגל רחב ולשמור על אותה זהות משחק – היא שתכריע אם ההישג הנוכחי יהיה תחילתו של תהליך או אנקדוטה חד-פעמית. על פי מה שנראה עד כה, הכיוון ברור: צנועים, מחויבים, ובעיקר רעבים לעוד.
כשהאמירה “עברנו מפלצת” מהדהדת במסדרונות, בהפועל תל אביב לא מתבלבלים: זהו רק שלב בדרך. המבחנים ימשיכו להגיע, אך כעת יש הוכחה חיה לכך שהבסיס נכון. עם התמיכה מהיציעים, החדות של המובילים והעבודה היומיומית על הפרטים הקטנים – האדומים מגיעים לסיבוב הבא כשהם יודעים שלא רק שאפשר לחלום, אפשר גם להגשים.
Pendel
תגובות
אין תגובות עדיין.