הוועדה המקצועית: הפועל באר שבע קופחה מול מכבי תל אביב; שער השדה של דור פרץ היה צריך להיספר

הוועדה המקצועית של איגוד השופטים פרסמה היום (שלישי) את מסקנותיה מהמשחק המרכזי של המחזור השלישי בליגת העל, בו מכבי תל אביב ניצחה 1:4 את הפועל באר שבע באצטדיון טרנר. על פי דו״ח הבקרה, התקבלו שתי הכרעות שיפוטיות מרכזיות שגויות במהלך ההתמודדות – האחת לרעת הפועל באר שבע, והשנייה באופן שמנע ממכבי תל אביב שער שדה חוקי אך הומר בבעיטת עונשין.

לפי מסקנות הוועדה, בדקה ה-19 היה על צוות השיפוט בראשות יגאל פריד לפסוק לבעיטת עונשין לזכות הפועל באר שבע בעקבות נגיעת יד ברחבה של איסוף סיסוקו. בוועדה נימקו כי שחקן ההגנה קפץ לנגיחה כשהיד פתוחה ובכך הגדיל את נפח גופו – נסיבות המהוות עבירת יד ברורה על פי הנחיות השיפוט המעודכנות. מאחר שבעיטת עונשין לא נפסקה במגרש, קבעה הוועדה כי גם שופט המסך, ניב שטייף, היה צריך להתערב ולהמליץ לשופט הראשי על בחינה במסך ולהפוך את ההחלטה. "בדקה ה-19 נדרש היה לפסוק לבעיטת עונשין לזכות הפועל באר שבע בגין עבירת יד ברחבה... משלא נפסקה בעיטת עונשין במגרש, על שופט המסך היה להתערב", נכתב בפרסום הרשמי.

במקביל, התייחסה הוועדה לשני פנדלים שנשרקו לטובת מכבי תל אביב במהלך המשחק. לגבי הפנדל הראשון, שהוביל לשער מ-11 מטרים של אסטר סוקלר, צוין כי כלל לא היה צורך להורות על בעיטת עונשין, משום שמיד לאחר העבירה הכדור הגיע לדור פרץ והוא כבש שער במהלך מתמשך. על פי הנהלים, במקרים של עבירה ברחבה עם אפשרות מיידית להמשך מהלך מסוכן, על השופט להמתין עם השריקה על מנת לאפשר יתרון; במקרה זה, השריקה הקדימה את הבעיטה לשער, ולכן השער נפסל והוענקה בעיטת עונשין במקום לאשר את שער השדה. הוועדה כתבה מפורשות: "בדקה ה-33 מחויב היה לאפשר יתרון ברחבה ולאשר שער חוקי שהובקע לזכות מכבי תל אביב".

בהסבר להחלטת ה-VAR שלא להתערב במתן הפנדל למכבי תל אביב, הוסבר כי שופט המסך פעל בהתאם לפרוטוקול: מאחר שבזווית הרלוונטית נרשמה אפשרות למגע בין כף רגלו השמאלית של השוער אופיר מרציאנו לקצה כף רגלו הימנית של סוקלר, לא התקיים סף "טעות ברורה ומובהקת" הנדרש להתערבות. מכאן, אף שהעיקרון של מתן יתרון הוחמץ על הדשא, ה-VAR תמך בהחלטה שניתנה בזמן אמת ולא הפך אותה, כנדרש בהיעדר ודאות מוחלטת.

שתי הקביעות מחדדות את האיזונים המורכבים בין קבלת החלטה מיידית במגרש לבין התערבות מסך. באיגוד מדגישים כי במצבי יד ברחבה, דוגמת המקרה של סיסוקו, שילוב של יד פתוחה והגדלת נפח הגוף יוצר חובת שריקה לפנדל – ובמקרה של פספוס, חובת התערבות של שופט המסך. מנגד, בכל הנוגע לעבירה ברחבה שמיד אחריה נוצר מצב כיבוש ודאי, על השופט הראשי לאפשר את המשך המהלך ולתת עדיפות לעקרון היתרון, גם אם מדובר באירוע בתוך הרחבה, ורק אם היתרון לא התממש – לשוב לעבירה המקורית.

מעבר לפן העקרוני, מסקנות הוועדה מצביעות על השפעה מהותית על דינמיקת המשחק עצמו: הפועל באר שבע הייתה אמורה ליהנות מהזדמנות פנדל בדקה מוקדמת יחסית, ואילו מכבי תל אביב הייתה אמורה לקבל אישור לשער שדה במקום בעיטת עונשין. אף שהוועדה איננה משנה תוצאות בדיעבד, פרסום הפירוט המלא נועד לייצר שקיפות, לחדד הנחיות בקרב צוותי השיפוט ולהבטיח יישום עקבי יותר של החוק והפרוטוקול במחזורים הבאים.

בוועדה ציינו את זהות הצוות שניהל את המשחק – השופט יגאל פריד ושופט המסך ניב שטייף – והדגישו כי ההערות המקצועיות נמסרות כחלק מתהליך שגרתי של בחינה והפקת לקחים בכל מחזור. לצד הביקורת הנקודתית, המסקנות כוללות חידוד נהלי המתנה ליתרון ברחבה והגברת מעורבות ה-VAR באירועי יד מובהקים, כדי לצמצם טעויות בעלות השפעה תחרותית.

מכבי תל אביב והפועל באר שבע ימשיכו בהכנותיהן למחזור הבא, כשבצד האדום מבאר שבע יתקשו להתנחם לנוכח הקביעה כי קופחו בפנדל שלא נשרק, ואילו בצהוב-כחול ישמעו בקורת מקצועית על שריקה שמנעה אישור שער חוקי של דור פרץ אך הסתיימה בכל זאת בשער מ-11 מטרים. מבחינת איגוד השופטים, המסר ברור: הקפדה על עקרונות היתרון וההגדרות המדויקות של עבירת יד, יחד עם רף התערבות עקבי של ה-VAR, אמורים לצמצם מקרים דומים בהמשך העונה.