אלמוג כהן בפתיחת הקדנציה בבית"ר: "המטרה הברורה — אליפות"

אלמוג כהן פותח פרק חדש ומשמעותי בבית"ר ירושלים, כשנכנס לתפקיד המאמן הראשי ומציב רף ציפיות גבוה כבר ביומיו הראשונים על הקווים. לאחר הפרידה מברק יצחקי, כהן סימן כיוון ברור והדגיש כי הוא מגיע מוכן לאתגר ומבקש להגדיר סטנדרט עבודה שאפתני עבור חדר ההלבשה והמועדון כולו.

"זה גם כיף וגם אתגר גדול," תיאר כהן את תחושות הפתיחה, "אבל אני בהחלט מוכן לאתגר הזה. אנחנו עובדים מאוד קשה כקבוצה, ולשם ניקח את זה—לעבודה יומיומית עקבית שתדבר במגרש." לצד קביעת הטון המקצועי, כהן ביקש להרגיע את הרוחות סביב הפרידה מיצחקי: "אין דם רע בין הצדדים. ברק היה חבר לפני שהגיע לבית"ר, ובמהלך התקופה כאן היינו יותר מאחים. דיברנו, איחלתי לו הצלחה, והדלת שלו תמיד תהיה פתוחה. אני מניח שהוא עוד ידבר על זה בעצמו."

בהתייחס לשאלה איך תיראה בית"ר תחתיו, כהן חידד את ה-DNA שאליו הוא שואף: "כולם יודעים איזה כדורגל אני רוצה לראות. זה לא ישתנה—ואפילו להיפך, הדרישות יעלו. חובת ההוכחה היא עליי מהיום הראשון. גם כשחקן תמיד ראיתי את עצמי כמי שצריך להוכיח את עצמו כל יום מחדש. אני מסתכל קדימה, בא בכל יום ללמוד ולהשתפר, כמו ג'ודוקא עם חולצה לבנה." בכך סימן המאמן החדש עלייה ברמת המשמעת, האינטנסיביות והציפייה לשיפור מתמשך מכל שחקן בצוות.

על רקע הדיון במטרות העונה, כהן לא התעלם מפערי הכוחות הכלכליים מול הגדולות של הליגה: "ברור שתקציבית מכבי תל אביב, מכבי חיפה והפועל באר שבע נמצאות מעלינו. זה מאוד ברור לכולם. אבל מי שחותם בבית"ר מבין שיש מטרה אחת—לקחת אליפות." באותה נשימה הוא הנמיך פרופיל תקשורתי והדגיש עשייה לפני הצהרות: "אני לא רוצה לדבר על זה יותר מדי. אליפות לוקחים דרך עבודה במגרש, דרך יום-יום על הדשא. אמרתי את זה עכשיו, ומכאן פחות נדבר ויותר נעבוד."

המסר שמבקש כהן להעביר לקראת ההמשך פשוט ומדויק: בית"ר תישפט על פי האופן שבו תיישם את הערכים שהוא מציב באימונים ובמשחקים—מחויבות, אינטנסיביות, ותשומת לב לפרטים הקטנים. לדבריו, מוקד העשייה יישאר על הדשא, כאשר השחקנים והצוות יודעים מהי מטרת-העל ומהן תחנות הביניים בדרך לשם. כהן ציין כי ימשיך לפרוש את משנתו גם במסגרת מפגשים נוספים עם התקשורת, אך מבהיר שהכותרות יגיעו, אם יגיעו, רק כתוצר של התמדה ותוצאות.

בינתיים, בבית וגן שומרים על ריכוז מלא: המאמן החדש משרטט קריטריונים ברורים, החדר מתגבש סביב היררכיה ותרבות עבודה, והמסר לאוהדים גלוי—הקבוצה שואפת הכי גבוה שאפשר, תוך הבנה שדרך ארוכה, תחרותית ולא פשוטה ניצבת לפניה. כהן מבקש למדוד את הקבוצה לא במילים אלא במעשים, ולהפוך את השאיפה לאליפות לסטנדרט שמלווה את שגרת היומיום במועדון.