באירופה התלהבו, במישקולץ כעסו: מסע אוהדי הפועל ת"א השאיר מחמאות – וגם לכלוך

מסע האוהדים האדיר של הפועל תל אביב למשחק ה"בית" מול לודוגורץ במוקדמות הקונפרנס ליג יצר בימים האחרונים פער חד בין מחמאות מהתקשורת הבינלאומית לבין ביקורת חריפה בעיר המארחת מישקולץ שבהונגריה. עבור האדומים, ששבו לאירופה לאחר 12 שנות היעדרות, היה זה ערב מיוחד במינו: כ-5,000 אוהדים עשו את הדרך למגרש הרחוק למעלה מ-2,000 ק"מ מישראל, חלקם בשיירה של כ-20 אוטובוסים בליווי משטרתי, והפכו את הסביבה האורבנית ואת המגרש עצמו לאדומים קולניים.

העיתון השווייצרי היוקרתי NZZ הקדיש לקהל האדום כתבת שטח מקיפה והחמיא לאווירה יוצאת הדופן שנרשמה. לפי הדיווח, שעות לפני שריקת הפתיחה השתלטו האוהדים על האזור סביב האצטדיון, יצאו לצעדה ספונטנית ומילאו את הרחובות בשירה בלתי פוסקת ובעשן אדום. בתוך היציעים, לצד חצוצרות, שירים וליווי פירוטכני, נוצרה "אווירה דרום-אמריקאית" כלשון הכתבה – נוכח כמה עשרות אוהדי לודוגורץ בלבד ויציעים ריקים ברובם. עבור רבים באירופה, שאינם מורגלים בעוצמת הליווי של קהל ישראלי מחוץ לגבולות המדינה, היה זה מפגן מעורר השתאות של דבקות, אנרגיה ותמיכה בלתי מתפשרת.

אלא שמנגד, במישקולץ עצמה נרשמה ביקורת נוקבת על האירועים שמחוץ לאצטדיון ועל מצב הסביבה לאחר המשחק. ראש העיר, יוז'ף טוט-סאנטאי, פרסם הודעה חריגה בה הבהיר כי "מה שהתרחש לאחר המשחק אינו מתקבל על הדעת". לדבריו, אזור האצטדיון ושכונת דרום קיליאן נותרו לאחר הסיום במצב שחייב פעולה מיידית של צוותי ניקיון, שעבדו לאורך הלילה כדי לפנות כמעט תשעה מטרים מעוקבים של אשפה. טוט-סאנטאי הדגיש כי תושבי העיר לא יממנו את העלויות החריגות הללו, והעירייה תפעל לגביית ההוצאות מן הגורמים האחראים.

ראש העיר התייחס גם לצד האבטחה וביקש כי במשחקים בינלאומיים עתידיים תוטל משימה רחבה ומשמעותית יותר על המשטרה המקומית. לפי הודעתו, האחריות לאבטחת האירוע הופקדה הפעם בידי יחידה ארצית שמקורה בבודפשט, והוא סבור כי מעורבות מעמיקה יותר של הכוחות העירוניים תסייע בניהול המרחב הציבורי, בהכוונת המונים ובהפחתת מטרדים.

בקהל התגובות לפוסט של ראש העיר נרשמה ביקורת מצד חלק מהתושבים. אחת מתושבות שכונת דרום קיליאן טענה כי לא פורסמה מראש הודעה מסודרת על הגעתם של אלפי אוהדים, ותהתה מדוע הצעדה עברה דרך פארקים ואזורים מאוכלסים. לדבריה, הפירוטכניקה הותירה סימני חריכה במדשאות והבריחה בעלי חיים מהפארק הסמוך. תושבים אחרים התלוננו על חזיזים, עומסי תנועה ולכלוך מצטבר, וחלקם אף קראו לעירייה לשקול מחדש אירוח משחקים מהסוג הזה בעתיד. לצד זאת, הודגש כי מדובר בתגובות גולשים ואינן משקפות בהכרח את עמדת כלל תושבי העיר.

כך נותר הערב האירופי של הפועל תל אביב מצויר בשתי תמונות מנוגדות: בעיני כתבים זרים היה זה מפגן עידוד נדיר בעוצמתו, שהצליח להפוך אצטדיון מרוחק למגרש ביתי בצל נוכחות דלה של הקהל היריב; ולעומת זאת, בעיני חלק מתושבי מישקולץ ומנהיגיה, המחיר העירוני היה גבוה – בניקיון, בשקט הציבורי ובסדר היום העירוני. שתי הפרספקטיבות מתקיימות זו לצד זו וממחישות את המתח המובנה בין חגיגות כדורגל גדולות במרחב עירוני זר לבין הציפייה לתפעול קהלי ענק ללא פגיעה בשגרת החיים.

מבחינת אוהדי הפועל תל אביב, המסע הזה סימן חזרה נכספת לבמה האירופית והזדמנות לייצר רגעים של אחדות וזהות סביב המועדון. מבחינת העיר המארחת, הוא דרש היערכות לוגיסטית ותפעולית מורכבת – שלמרות כוחות משטרה וליווי צמוד, לא מנעה שורת מפגעים ותלונות. בין המחמאות על הלהט והנאמנות לבין הקריאות לחשבון נפש לגבי התנהלות מחוץ למגרש, האירוע במישקולץ משאיר אחריו שאלה פתוחה באשר לאופן האיזון הרצוי בין חוויית משחק סוחפת לבין אחריות אזרחית במרחב הציבורי.

בסיכומו של דבר, ערב אחד בקונפרנס ליג הפך לסיפור רחב יותר מהתוצאה על כר הדשא: הוא חשף את כוחו של קהל אדום גדול שחיכה 12 שנים לרגע הזה – ואת מחירו האפשרי של אירוע ספורט המוני כאשר ההכנות, ההכוונה והמשמעת האוהדים פוגשות מציאות עירונית רגישה.