עומרי קנדה אחרי הדרבי: "השופט איבד שליטה; דור פרץ המציא תפקיד מחדש"

אחרי הדרבי התל־אביבי הסוער, עומרי קנדה, המגן לשעבר וכיום פרשן 103FM, הציב זרקור חד על קבלת ההחלטות בשיפוט ועל ההתנהלות של השחקנים – לצד מחמאות נרחבות למכבי תל אביב וקריאה להפועל תל אביב להעז הרבה יותר. לדבריו, האירועים על הדשא התלקחו בשל חוסר עקביות מוקדם של צוות השיפוט, ומנקודה זו היה קשה מאוד להחזיר את המשחק לשגרה מוכרת.

קנדה התייחס תחילה לרגע המתוח מול הקהל, בו אושר דוידה נתפס כמתריס: הוא הגדיר את המעשה "לא חכם", אך הדגיש שאינו כועס על דוידה באופן אישי ושבין השחקן להפועל תל אביב "עבר חתול שחור". מבחינתו, מדובר בטעות רגעית שנובעת מהרבה אמוציות – תופעה טבעית במשחק טעון כל כך – אך כזו שמוטב להימנע ממנה כדי שלא תסלים את המתח והכעס סביב המגרש.

החזית המרכזית של קנדה הופנתה לשיפוט ולנשיאת האחריות על ניהול המשחק. לטענתו, כבר בדקות הראשונות קיבלנו סימנים ל"הידרדרות": בדקה העשירית התרחשה עבירה קשה של רז שלמה על עמנואל בואטנג, וכעבור שלוש דקות נוספת עבירה של שלמה ש"ראויה למאה אחוז צהוב". בעיניו, מכאן ואילך נכנס השופט לסד של חישובים לא נכונים – מתי להניף צהוב ומתי לא – מה שהוביל לצהוב לוויכוח נוסף עם סתיו טוריאל והחריף את הטונים. קנדה הבהיר כי אם היה ניתן צהוב מוקדם לשלמה, ניתן היה למנוע את המשך ההסלמה. לדבריו, חוסר עקביות הוא מתכון בטוח לאיבוד שליטה, והוא אף התריע כי דפוס כזה עלול, במדינות מסוימות, להוביל להתפרצות בין יציעים.

בהמשך הציע קנדה לאמץ קו מנהיגות ברור מצד צוותי השיפוט עוד בטרם שריקת הפתיחה: תדרוך קפטנים, חוקים ברורים לגבי שיח עם שופטים והתרסות – עד כדי קביעת עונש אדום מיידי על חציה של הקווים. בנוסף קרא למועדונים ולמנהלת הליגה לשדר מסר חד לאוהדים: אפס סובלנות להתנהגות אלימה, חדירה למגרש או הכנסת חפצים מסוכנים, לצד החמרת ענישה במקרים חמורים.

מכאן עבר קנדה לניתוח מקצועי, ובראשו מחמאות רחבות למכבי תל אביב. לדבריו, הצהובים מציגים בשנתיים האחרונות עליונות סגלית ותפיסתית, עם עומק מרשים ותרבות מועדון חזקת־שורשים. הוא שם דגש מיוחד על דור פרץ, שלטענתו "המציא תפקיד מחדש" בקישור – שילוב של נוכחות פיזית, אינטיליגנציית משחק, תזמון לרחבה ואיכות טכנית שמייצרת יתרון בכל שלב של מהלך. קנדה הוסיף כי "זה חומר לימוד" לשחקני נוער ומאמנים, והגדיר את תרומת פרץ כ"ראויה להערצה". על ערן זהבי אמר כי תמיד היה לו את החוש ההתקפי הייחודי שמציב אותו במקום הנכון ובזמן הנכון.

קנדה הזכיר גם נקודות עומק בסגל של מכבי תל אביב: הדיון בקיץ סביב עתידו של קני מילר וההתייצבות של הצוות המקצועי, וכן היכולת לבנות תחרות פנימית בעמדות ההגנה, כשגם שחקנים כמו טייריס אסנטה יודעים להיכנס לעניינים כמחליפים מבלי לפגוע ברמת הקבוצה. לטענתו, זהו סימן למועדון בנוי היטב, שבו כל שחקן מבין את מקומו ואת הדרישות ממנו.

מנגד, קנדה קרא להפועל תל אביב להגביה את הרף ולרצות הרבה יותר – גם בהצהרות וגם במעשים. הוא התרעם על כך שבתחילת העונה כלל לא מדברים על מאבק אליפות במתחם חודורוב, וקרא לבעלים אדמונד ספרא להציב מטרה ברורה בליגה באמצעות הבאת שניים־שלושה שחקני חיזוק משמעותיים שיתנו לקבוצה קפיצת מדרגה. בדבריו הזכיר את הגעתו של דגלאס אווסו, והעלה את הצורך להוסיף כוח התקפי שיפנה את הקבוצה מתבנית זהירה של "שני קשרים אחוריים" לעבר פרופיל התקפי יוזם יותר.

ברשימת השמות שהעלה קנדה נמצאים ירין לוי, גבי קניקובסקי ואלון תורג'מן – שחקנים שלדבריו מייצגים חשיבה אמיצה ושאפתנית. הוא הדגיש כי גם אם לא כל מטרה ניתנת להשגה, הצבת רף כזה משדרת לקהל, לשחקנים וליריבות את כוונות המועדון ויכולה לסייע בהחזרת ההפועל למרכז הבמה התחרותית.

לסיכום, קנדה הדגיש כי דרבי תמיד יהיה משחק רווי אמוציות, ולכן מוטלת על כלל השותפים – שחקנים, שופטים ומועדונים – האחריות להוריד להבות ולאפשר לכדורגל לדבר. מבחינתו, ניהול שיפוטי קוהרנטי מהדקה הראשונה מונע הסלמה, ומצד המועדונים נדרשת הצבת יעדים גבוהים והתאמת הסגל אליהם. במבט קדימה, הוא רואה במכבי תל אביב מודל של קבוצה עם זהות, עומק וסטנדרט, וקורא להפועל תל אביב להציב לעצמה אופק דומה – לא רק בדיבורים, אלא בצעדים שיניבו קבוצה תוקפנית, יצירתית ואמיצה יותר במאבק בצמרת.