פאנל "ציון 3": וורקו מסומן כמנהיג החדש של בית"ר ירושלים – למרות פתיחה שייקית

פתיחת העונה הבינונית של בית"ר ירושלים המשיכה להעסיק את חברי פאנל הפודקאסט "ציון 3", שהקדישו זמן לדיון בעוצמות ובחולשות של הקבוצה – ובעיקר בשאלת המנהיגות על המגרש. לצד ביקורת על היציבות והביטחון של הצהובים-שחורים, בלטה תובנה אחת מפתיעה: לפי חברי הפאנל, מי שמתגבש כמנהיג החדש של בית"ר הוא דווקא וורקו, צעיר שהגיע בעונה שעברה מהפועל רמת גן.

יונתן נמרודי תיאר את התחושה סביב הקבוצה כ"מאוד שייקי. חסרת ביטחון, חסרת מנהיגות" – וציין שהסימפטומים הללו ניכרים בדקות המכריעות. מנגד, משה זיאת ביקש להדגיש את תהליך הבנייה המחודש שעוברת בית"ר מאז ינואר האחרון: לדבריו, אלמוג כהן "בנה קבוצה אחרת" כשהכניס לפרופיל ההתקפי יותר מהירות ועוצמה. "זה התחיל בינואר הקודם, כשהוא הביא את אנטווי ואת גונסאלס. אותו דבר זה אנסה וסרנה", אמר – ובכך שרטט קו רציף בין חלון החורף הקודם לשינויים שנעשו בקיץ.

הדיון גלש במהירות לאחד השמות החמים של פתיחת העונה, אנסה. נמרודי הזכיר ש"אנסה מצוין... הוא דפק שני גולים, הביא שש נקודות", ואילו זיאת הדגיש שהפרופיל של החלוץ שונה: פחות משחק חיבור וריכוך, יותר ריצה לעומק, כוח ומהירות. המסר: בית"ר של העונה הזו מנסה להטמיע זהות קצבית וישירה יותר, תהליך שלעתים נראה גולמי אבל טומן בחובו פוטנציאל התקפי משמעותי.

אלא שהרגע שבו נשברה ההיררכיה המוכרת הגיע, לטענת איציק שאשו, עמוק בתוך תוספת הזמן. לדבריו, הייתה דקה אחת בה איבדה בית"ר את הכדור שוב ושוב – "7–8 פעמים" כלשונו – ורק שחקן אחד קרא נכון את המצב ולקח אחריות: וורקו. "זה היה כל כך בולט, זה לא ייאמן... כל המגה-סטארים היו על המגרש, שועה, אצילי... וורקו היחידי שמבין מה עומד על הפרק", אמר שאשו, והדהד תחושה שלפיה דווקא מי שנתפס כ"ילד" הוא זה שמספק קור רוח ושיקול דעת בדקות הלחץ.

מכאן נולדה שאלה רחבה יותר על בית"ר: האם הבנייה המחודשת – שהכניסה פרופיל פיזי ומהיר יותר דרך שמות כמו אנטווי, גונסאלס, אנסה וסרנה – עדיין מחפשת עמוד שדרה מנטלי? נמרודי וזיאת הזכירו שהשייקיות הנוכחית אינה בהכרח סימן רע; "ככה בית"ר התחילה בדיוק את העונה הקודמת", הזכיר זיאת, כרמז לכך שהיציבות יכולה להגיע עם הזמן, כשההרכב מתלכד, התיאום משתפר, והכדורגל המהיר מקבל מסגרת טקטית יציבה.

הבחירה של חברי הפאנל להאיר את וורקו כשם המרכזי נושאת משמעות: לא רק מחמאה לשחקן צעיר שהגיע מהלאומית והסתגל מהר לרמת הלחץ של ליגת העל, אלא גם איתות לחדר ההלבשה של בית"ר באשר למי שממלא את החללים בדקות ההכרעה. כאשר הכוכבים הגדולים זקוקים לעוגן שליטה וסדר, עצם הנוכחות של שחקן שמזהה מצבי משחק, מאט כשצריך, סוגר קווים ומכוון את החברים סביבו – היא לעתים ההבדל בין איבוד נקודות לשימור יתרון.

מנקודת המבט הטקטית, התמונה שמצייר הפאנל עוקבת אחרי קו ברור: בית"ר מנסה לרוץ מהר יותר קדימה, למשוך יריבות לשטחים פתוחים ולנצל יתרון אתלטי בחלק הקדמי. זהו מודל שמעצים חלוצים בקו ראשון, אבל מחייב איזון בדקות הסגירה. כאן נכנסת הדמות של וורקו – כשחקן שעשוי לתפור את המרווח בין הגרזנים לקו ההתקפה ולהשאיר את הקבוצה קומפקטית כשהשעון מתקתק. אם המגמה הזו תתמיד, הרי שמדובר באבני היסוד של זהות קבוצתית: תוקפנות והאצה בהתקפה, ושליטה וקור רוח בהגנה.

בשורה התחתונה, "ציון 3" מציע מבט מפוכח: בית"ר של 2024/25 (או-אזכור עונתי כללי) נמצאת בשלב ביניים. הסגל עבר התאמות, הסגנון מתעצב, והנקודות כבר כאן לפרקים – אבל תחושת השייקיות והחיפוש אחר מנהיגות עדיין צפה. בתוך כך, העלייה של וורקו למרכז הבמה כסוג של "מבוגר אחראי" היא התפתחות מעודדת, כזו שיכולה לספק בית-ספר לעמידה בלחץ ולהפוך את הדקות האחרונות לפחות מסוכנות. אם התהליך שזיית תיאר אכן יבשיל, ואם אנסה ימשיך לתרגם את המהירות לשערים, ייתכן שבית"ר תמצא את שביל הזהב שבין דינמיות בחלק הקדמי לסגירה חכמה מאחור – עם וורקו כסמן הימני של המנהיגות החדשה.