33 שנה לחכות לפתיחה הזו: מכבי תל אביב מושלמת – ומילר כבר מסמן היכן להשתפר

מכבי תל אביב נכנסת לפגרת הנבחרות בת שלושה שבועות בתחושת סיפוק גדולה: חמישה ניצחונות מחמשת המחזורים הראשונים בליגת העל – נתון שהמועדון לא רשם מזה 33 שנה. למרות הדופק הגבוה וההתלהבות סביב הרצף המרשים, בקבוצה מקפידים להישאר עם שתי רגליים על הקרקע. המאמן קני מילר הדגיש מיד בתום ה-1:2 על מכבי נתניה כי לצד המחמאות יש גם שיעורי בית ברורים, ובעיקר הצורך “לסגור משחקים” מוקדם יותר ולתרגם שליטה ומצבים לשערים.

בחזית הבריאותית קיבלו הצהובים חדשות מעודדות: עלי מוחמד קמארה והליו וארלה, שנפצעו במהלך המשחק, אינם סובלים מפגיעות מדאיגות במיוחד ועל פי מילר צפויים להיות כשירים להתמודדות מול בני סכנין לאחר הפגרה. העובדה שהצוות הצליח לצלוח את פתיחת העונה המאתגרת כשברקע עומס ופרוטוקול רוטציות – מבלי לשלם מחיר כבד בפציעות – מחזקת את תחושת היציבות שמילר מבקש לבנות.

המשמעות ההיסטורית ברורה: למרות שהיו לאורך השנים קבוצות מצוינות במכבי תל אביב, מעטות הצליחו לפתוח עונה בליגה עם 15 נקודות מ-15 אפשריות. יחד עם זאת, המועדון מכיר היטב בכך שהישג כזה איננו ערובה לתואר. בעונת 1993/94, אותה עונה זכורה שבה רשמה מכבי תל אביב 11 ניצחונות רצופים בפתיחת הליגה, הייתה זו דווקא מכבי חיפה שזכתה לבסוף באליפות. ההיסטוריה הזו מלווה את חדר ההלבשה ומייצרת שילוב נכון בין רעב לבין זהירות, והמסר הפנימי הוא לא להתאהב בפתיחה – אלא להמשיך לייצר עקביות.

מבחינה מקצועית, המשחק מול מכבי נתניה סיפק תמונת מראה לשתי מחציות. הראשונה הייתה שוטפת ומדויקת, הצהובים הניעו כדור בסבלנות, לחצו גבוה והגיעו לשורה של מצבים מסוכנים. למרות העליונות, רק לקראת סיום המחצית הגיעה נקודת הפריצה: דור פרץ שמר על קור רוח מהנקודה הלבנה וקבע יתרון, רגע מפתח שסיפק תחושת ביטחון בירידה להפסקה. מנגד, בפתיחת המחצית השנייה הגיע האתגר: נתניה חזרה לעניינים עם שער מהיר, הדקות שאחריו חשפו מעט חוסר חדות במכבי תל אביב, שעלתה לה בקושי לייצר רצף של מהלכים מסודרים בשליש האחרון. גם כשהקבוצה קיבלה פנדל נוסף, ג'יימס טברנייר נעצר מהנקודה – אך המשיך עד הסוף וניצל את הריבאונד כדי להשיב את היתרון. בסיכום הערב, שלוש נקודות הובטחו, אך הן הגיעו עם תזכורת חשובה להמשך.

אחת מנקודות האור הבולטות היא הרצף האישי של דור פרץ. הקפטן, שכבש אמש פעם נוספת, העלה את מאזנו ל-11 משחקים רצופים עם שער – נתון שמציב אותו בשורה אחת עם שניים מהסקוררים הדומיננטיים של המועדון בשנים האחרונות, ערן זהבי ודן ביטון. אחרי הפגרה תינתן לפרץ הזדמנות להעמיד רצף היסטורי חדש אם ימצא שוב את הרשת מול בני סכנין. מעבר לשערים, הפרופיל של פרץ ככוח שמאזן בין משחק הלחץ, חדירה לרחבה והנהגה טקטית, מעניק למכבי תל אביב מימד נוסף בשלב הזה של העונה.

לצד פרץ, רשמו איסוף סיסוקו, גבי קניקובסקי ורז שלמה הופעות בולטות: סיסוקו תרם עוצמה ואגרסיביות בקווי האמצע, קניקובסקי ניווט בין הקווים ומצא כיסי שטח בין ההגנה לקישור, ושלמה הוסיף יציבות ואחריות בפעולות ההגנתיות כשהקבוצה נדרשה לעמוד בלחץ. אפילו בדקות הפחות טובות במחצית השנייה, ההתגייסות הקבוצתית והיכולת לחזור למסגרת הטקטית מנעו מהמשחק להתפרק.

מילר התייחס בסיום גם להחלטות החילוף המוקדמות, אחרי פציעתו של הליו וארלה כבר בדקה ה-15 לערך. במקום להכניס מיד שחקן כנף טבעי, העדיף המאמן להציב את עידו שחר באגף השמאלי ולהשתמש בגמישות שלו כדי לשמר את האיזון במרכז. בהמשך שילב את שגיב יחזקאל והישאם לאיוס, כשלטענתו שניהם עדיין בתהליך בנייה לקראת קבלת דקות משמעותיות יותר. ההסבר של מילר נגע לניהול עומסים והקפדה על רצף תפקודי במבנה הקבוצתי – החלטות שנשענו על עקרונות ולא רק על אילוץ רגעי.

מנקודת המבט של הצוות המקצועי, הפגרה מגיעה בתזמון נוח: היא תאפשר להשיב פצועים, לחדד תיאומים, ובעיקר לעבוד על התרגום של שליטה לשערים – סוגיה שעלתה לא פעם במחצית השנייה מול נתניה. הדגשים שצפויים ללוות את האימונים הקרובים יתמקדו בעוצמת הלחץ מיד לאחר איבוד, קבלת החלטות בשליש האחרון ודיוק בפנדלים ובמצבים נייחים – פרטים קטנים שעשויים לעשות הבדל גדול בהמשך המרוץ.

בטבלה, מכבי תל אביב ממשיכה להוביל בקצב מושלם, אך מילר והשחקנים חוזרים ואומרים: העונה עוד ארוכה. המבחן הבא, מול בני סכנין אחרי הפגרה, יעמיד שוב את יכולת ההתמודדות עם משחקים סגורים והצורך לשמור על ריכוז לאורך כל 90 הדקות. אם הצהובים ידעו לשמר את האנרגיה של פתיחת העונה לצד קור רוח ומקצוענות, ייתכן שהרצף הנוכחי יהפוך לבסיס אמיתי לשאיפות הגדולות של המועדון.